ביאור יש"ר על התורה, ויקרא יט:י

1וכרמך לא תעולל, דרך הבוצר להניח העוללות, ואחר גמר הבציר ישוב לקחת העוללות, והשניה נקרא מעולל, ואסר הכתוב לשוב לעולל אחריו:

2ופרט כרמך, גרגרי ענבים הנופלים מן האשכול בשעת בצירה, והוא לשון כלל ופרט שבדברי חכמים, שהגרגיר נקרא פרט נגד האשכול כלו:

3ולגר, זה גר צדק:

4תעזב אותם, שב על כלם על פאה ולקט ופרט ועוללות: