ביאור יש"ר על התורה, ויקרא יט:כט

1אל תחלל את בתך להזנותה, לפי שעם קדוש אתה לי, אל תנהגו בזרעכם מנהג חולין שנוהגים בהן שאר העמים להפקיע בנותיהם שלא לשם אישות וקדושין, שאם יעשה כן תבא לידי זנות ממש, שיבואו עליה גם מי שאין קדושין תופשים לו בה, שהרי תהיה מופקרת לכל, וזה טעם להזנותה:

2ולא תזנה הארץ, תולה הזנות בארץ לפי שגם הארץ קדושה, ואת המחללה ברבות הזנות:

3ומלאה הארץ זמה, כל יושבי הארץ ימלאו זמה ע"י המעשים הללו, שעל כל דרך ועל כל פתח עינים ישבו קדשות להחטיא כל עובר ארח, ורבה מחשבות זמה: