ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כה:כא

1וצויתי את ברכתי, תוספת טובה:

2ועשת, הברכה שאצוה תעשה את התבואה לשלש השנים, כי זאת הברכה היא תוספת כח שיתן ה' בארץ על צד הפלא:

3לשלש השנים, הכתוב מדבר על כל שמטה ושמטה, וגם על השמטה התשיעית שאחריה שנת היובל, כי לפי שבשמטה אמר והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, אמר עכשיו וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית, וכל שכן שידאגו בשנה השביעית שאחריה יובל, ועל שתיהן אמר וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית, שלא תדאגו משנת השמטה, ולא משמטה ויובל שלאחריה, כי אצוה את ברכתי לשלש השנים, והן שנים שלמות, כי תבואת השנה הששית תבוא אל הבית בעת האסיף, והוא חג הסכות של שביעית, ויאכלו ממנו כל השנה השביעית, ושנת היובל שהיא השמינית, ושנה שאחרי היובל שהיא התשיעית שבה יזרעו ויקצרו, ואת האסיף שלה בחג הסכות של עשירית, ועד אותו זמן יאכלו מתבואת הששית, וזהו לשלש השנים, וחזר ופירש שתיהן, על שנת השמטה אמר וזרעתם את השנה השמינית כלומר אם תזרעו בשנה השמינית, שהיא השנה שאחרי השמטה הפשוטה, אז תאכלו מן התבואה כל השנה ההיא ישן מתבואת הששית, וזה שימוש וי"ו של וזרעתם, ולענין שמטה ויובל אמר עד השנה התשיעית, כלומר ואם לא תזרעו גם בשנה השמינית, שהוא בהיות יובל אחר השמטה, אז תאכלו מתבואת ששית עד השנה התשיעית, עד ועד בכלל, כל השנה התשיעית, וזהו שפי' עד בא תבואתה תאכלו ישן, ומלת תבואתה שב על השנה התשיעית, כלומר עד בוא אסיף של שנה תשיעית, שהיא בחג הסכות של עשירית תאכלו ישן מתבואת ששית, נוסף על ישן ראשון, שהוא ישן נושן, וכמ"ש להלן (כ"ז י'):