ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כה:ה

1את ספיח קצירך לא תקצור, אפילו לא זרעתה והיא צמחה מן הזרע שנפל בה בעת הקציר, והוא קרוי ספיח, לא תקצור לאסוף אותם לבדך, אלא הפקר יהיה לכל, ואז גם אתה כאחד מהם:

2ענבי נזירך, הכרם שלא נזמר יקרא כרם נזיר, שדומים זמורותיו לשערות הנזיר שלא נתגלחו, והגפנים גם הם יקראו נזירים לדמיון הזה, ואף אותם לא תבצור כבעל הכרם, אלא יהיו הפקר:

3שנת שבתון, לפי שלמעלה אסר החרישה והזריעה ואמר שבת שבתון וכו', הוסיף כאן שבתון לענין קצירת ספיח ובצירת ענבים, שגם בהם לא תנהוג כמנהג שאר שנים: