ביאור יש"ר על התורה, ויקרא ד:יא

1ואת עור הפר, לפי שנא' בעולה והפשט וכו', אמר בחטאת זו שיניח עורה עליה:

2ואת כל בשרו, שלם:

3על ראשו, שהוא כמו מותז בשחיטה, מכל מקום אינו צריך להפרידו מן הגוף כמו שצריך בעולה:

4ועל כרעיו:, דבוקים בבשרו, לא כמו בעולה שאמר ואת הקרב ואת הכרעים ירחץ במים:

5וקרבו ופרשו, הקרבים בלי רחיצה, אלא עם הפרש שבתוכן, מניח הכל כמו שהוא לפי שאין מהן דבר לגבוה:

6ופרשו, הוא הרעי שבתוך המעים, ונקרא כן לפי שמתפרש ויוצא מכל חי: