ביאור יש"ר על התורה, ויקרא ד:ב

1כי תחטא, כמו קולע אל השערה ולא יחטיא (שופטים כ' ט"ז), כי אין חטא אלא לשון הסרה מן הדרך, שנוטה מדרך האמת והולך בדרך שקר, ויש נוטה בזדון כי יצרו תקפו, ויש חוטא בלי דעת סבור שעושה כהוגן, ואין כן העון שנופל על המעות את היושר, והוא תמיד בזדון, ולפי שיש חוטא במזיד ויש בשגגה, נאמר כאן ובכל הפרשה בשגגה:

2מכל מצות ה', שב על כי תחטא, שנטתה מכל מצות ה':

3אשר לא תעשינה, עשין ולאוין קרויים מצות כי על העשין צוה לעשותן ועל הלאוין צוה להזהר מהן ולפי שאמר מכל מצות ה' הכולל עשין ולאוין, חזר ופירש שנטתה ממצות ה' אשר צוה שלא תעשינה ולמדנו שאין חטאת באה על ביטול מצות עשה, אפילו יש בביטולה מזיד כרת כגון פסח ומילה:

4ועשה מאחת מהנה, לפי שאמר מכל מצות ה', פירש שאין ענינו שיחטא מכלן, אלא מאיזו מהן שיהיה: