ביאור יש"ר על התורה, ויקרא ד:כז

1ואם נפש אחת, לא בא למעט שנים או שלשה או מאה שחטאו בשגגה שיהו פטורין אלא שכל השוגגין מעם הארץ נחשב כל אחד לעצמו, וקורא אני עליו ואם נפש אחת, ומביא כל אחד את חטאתו:

2מעם הארץ, מי שלא גדלו השם על אחיו, אע"פי שהוא שר וגדול, בכלל עם הארץ הוא, ואין בישראל אנשי אלהים במצות השם, כי אם הכה"ג המשוח בשמן המשחה, והמלך אשר יבחר ה', וב"ד הגדול עם המופלא שהם במקום ע' זקנים ומשה על גביהן, ושלש אלה הם המושלים בעם הכ"הג לכל דבר המזבח והמקדש, וב"ד הגדול להורות ולשפוט בין דם לדם בין דין לדין, והמלך ביכלתו, המוחלט, וכל האחרים הם תחת יד אלה ונקראים עם הארץ:

3בעשתה, שב על הנפש, למעט נפש אחרת, שהיא לבדה תעשה כל המעשה שחייבין עליו חטאת, ולא ע"י סיוע אחרים:

4ואשם, בעל הנפש ההיא כשידע שגגתו: