ביאור יש"ר על התורה, ויקרא ה:א

1ונפש כי תחטא, לא נאמר כאן בשגגה לפי שקרבן עדות בא על המזיד כשוגג, ולפיכך בכל הנזכרים בפרשה שהן שוגגין, נאמר בכלן ונעלם, לפי שהיה ראש הענין בשגגה, אבל שבועת העדות שהיא רק מזיד לא נאמר בה ונעלם:

2ושמעה קול אלה והוא עד, בדבר שהוא עד בו השביעוהו שבועה שאם יודע לו בעדות שיעיד לו:

3עד או ראה או ידע, אינן שלשה ענינים, וכי אין עד בלי ראיה או ידיעה, אלא שמע קול אלה בדבר שהוא עד בין בראיה בין בידיעה:

4אם לוא יגיד ונשא עונו, כל זה הוא מהתנאי, יאמר שלא הגיד עדותו ונשא העון עד כה, ועתה הוא מתחרט ורוצה להפטר ממנו, ותשובת התנאי לסוף והביא את אשמו וגו':