ביאור יש"ר על התורה, במדבר טו:לט

1והיה לכם לציצת, התחיל בלשוו נסתר, ועשו להם, בגדיהם לדורתם, ונתנו, ואח"ז אמר בלשון נכח והיה לכם, וראיתם, וזכרתם עד סוף הפרשה, והטעם יראה כי לפי הדין ציצית חובת גברא ולא חובת מנא, ר"ל שאינו חייב בציצית רק בזמן שהוא לבוש בבגד בת ד' כנפות, אבל אם אין לבוש בו אין הבגד חייב בציצת, ולכן אם היה אומר ועשיתם לכם ציצת על כנפי בגדיכם היה משמע שהוא צווי לעשות ציצת על כל פנים אף שאינו לבוש בבגד בת ד' כנפות על גופו רק שמונח בקופסא, כיון שלא נזכר כאן רק כנפי בגדיכם סתם, לכן נאמר הפסוק הראשון בלשון נסתר והוא הקדמה אל הצווי לישראל שבדיבור השני, ושיעורו כך, דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, כישיעשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדורותם ויתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת (ע"פ החיוב המפורש במקום אחר אשר תכסה בה והיינו בזמן שהוא לבוש בה, אז תאמר להם) והיה לכם לציצת וראיתם אותו וכו', (והיינו שיאמר להם כי החיוב של הציצית הוא למען תראו אותם ותזכרו עי"ז המצות ותעשום), ולכן בפ' תצא נאמר בלשון נוכח גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך (שהוא צווי ממש, לפי שאמר אחריו) אשר תכסה בה, שהכונה בשעה שאתה לבוש בה אז החיוב עליך לעשות בה ציצית:

2וזכרתם את כל מצות ה', רבים שאלו באיזה דרך יזכרו כל המצות ע"י שיראו את הציצית, אבל אין זו שאלה, כי כל דבר גופני שיקח לו האדם לסימן כדי לזכור על ידו איזה ענין, יועיל לו לזכרון אע"פי שאין שום יחס בין אותו סימן ובין הדבר הנזכר, ד"מ אם יעשה אדם ציור או איזה סימן שיהיה על כותל החדר שהוא שוכב בו, ויכוין לזכור על ידו כשיעור משנתו החובה המוטלת עליו לעבוד את הבורא ית' בתפילה ובתחנונים, הנה אע"פי שאין יחס לציור ההוא עם התפילה שחייב בה לבורא ית', אין ספק שיועיל לו הסימן ההוא לעורר בלבו זכרון עבודת הבורא מאחר שהוא עשה אותו על כונה זאת, וכן מצות הציצית תועיל לנו לזכור על ידה כל התרי"ג מצות אע"פי שלא נדע היחס שיש לה עם המצות, ודי לנו שנצטוינו בה על כונה זאת:

3ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, אם תזכרו תמיד את מצות ה' ותהיינה המחשבות הטובות קבועות בלבבכם, אז לא יהיה לכם מקום ללכת אחרי ציורי הלב ומראה העינים, וידוע כי טבע הלב לצייר רע מאליו כמו שטבע העינים לבקש ולראות את כל הדברים המשמשים לתענוגי הגוף, ואחז"ל עינא ולבא תרי סרסורי דעבירה נינהו, לכן בהיות הלב מלא מחשבות חכמה ויראת ה', היצר נכנע לפניו ולא במהרה הוא חוטא:

4זנים אחריהם, כי מי שילך אחרי תאותו הוא זונה מתחת עבודת אלהיו: