ביאור יש"ר על התורה, במדבר טז:ג

1ויקהלו על משה ועל אהרן, תחלת התרעומת שהיה לקרח בעבור שנתקנא בגדולת אהרן, והיתה טענתו שלהיות ללוי ארבעה בנים עמרם יצהר חברון ועוזיאל וניתנה המלכות למשה שהיה בן עמרם, הנה ראוי שהבן השני ללוי יזכה לכהונה גדולה, וקרח היה בן יצהר, א"כ הוא היה ראוי להיות כ"ג, אולם לפי שמשה לא עשה כן מדעתו אלא מפי הגבורה, נמשך מזה שהיה קרח חולק גם על נבואת משה, כי כן דרך תופשי המחלוקת לילך מדחי אל דחי ומכפירה לכפירה, וכאשר הטיל ספק על נבואת משה התרעם ג"כ על מעלת הלוים אשר החליפם משה תחת הבכורים אף שהוא היה לוי, כי כל כונתו היתה להקהיל את כל העדה על משה, ואולי היו מהנקהלים עמו בכורים ומשכם אליו בתחבולותיו לקנא גם בעבורם ואשר לא היו משבט לוי ולא היו גם בכורים נקהלו בעבור הגזרה שיתמו במדבר, ועל הדרך הזה יובנו המקראות על הסדר:

2רב לכם, חלק רב תפשתם לכם, כלומר לקחתם לעצמכם יתרון ומעלה יותר ממה שראוי, ונתן הטעם באמרו:

3כי כל העדה כלם קדשים, כלם שמעו תורת ה' ומצותיו בהר סיני, ואת כלם לקח ה' להיות לו לעם קדוש, והענין כי הבדיל ה' את זרע יעקב מבין שאר העמים לפי שנפשותיהן נבדלות ביתר מעלה וקדושה מנפשות שאר העמים, וקרח היה מודה ביתרון זה שיש לישראל על שאר האומות, אבל היה אומר שכל בני ישראל שוין במעלה זו ואין לאחד יתרון על חבירו, וזה שקר, כי בזרע יעקב עצמו עשה ה' הבדלות רבות זו למעלה מזו, הבדיל שבט לוי משאר השבטים, והבדיל משפחת הכהנים משאר בני לוי, והבדיל הכהן הגדול משאר הכהנים, כמו שנאמר ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא ובניו עד עולם (ד"ה א' כ"ג י"ג):

4ובתוכם ה', כענין שנאמר אשר עין בעין נראה אתה ה', וכי וירא כבוד ה' אל כל העם, הרי שכלם זכו לגילוי שכינה ולראיית הכבוד, ועל זה אמר ובתוכם ה':

5ומדוע תתנשאו על קהל ה', ואם הדבר כן שהשם שוכן בתוך בני ישראל וכולן שוין בקדושה, מדוע תתנשאו אתם לבדכם על שאר הקהל מאחר שכלו הוא קהל ה':