ביאור יש"ר על התורה, במדבר כא:א

1וישמע הכנעני, ובס' שופטים כתוב ובני קני חותן משה עלו וכו' מדבר יהודה אשר בנגב ערד (שופטים א' ט"ז), ושם כתוב וילך יהודה את שמעון אחיו ויכו את הכנעני יושב צפת ויחרימו אותה ויקרא את שם העיר חרמה (שם י"ז) אלא הנכון ששני מקומות היו שקראו אותם חרמה, זה שכתוב כאן היה עבר לירדן מזרחה, ובעבור שהחרימו ישראל אתהם ואת עריהם, על כן לא נתן משה מארצם לאחד משבטי ישראל כשחלק להם את ארץ סיחון ועוג, ומה שכתוב בס' שופטים הוא מלך ערד אחר שבעבר הירדן ימה:

2כי בא ישראל דרך האתרים, מלת האתרים מלשון ויתורו והאל"ף נוספת כמו ובאזרוע נטויה (ירמיה ל"ב כ"א), ושעורו שבאו ישראל בדרך שהלכו בו המרגלים, ולפי שהכנעני כבר הכה את ישראל באותו המקום כשהעפילו לעלות אל ראש ההר, חשב לבא גם עתה להרוג בישראל הרג רב כמו בפעם הראשונה, וזה טעם וישמע וכו', ואין לתמוה איך באו ישראל עתה בדרך המרגלים שהיה סמוך לקדש ברנע, כי הנה בכל המ' שנה נתרחקו מגבולי ארץ כנען ותעו במדבר בישימון דרך עד תום כל הדור ההוא, ועתה חזרו להתקרב לגבולי הכנעני עד בואם להר ההר שהוא סמוך לגבול כנען ולגבול אדום, וההר ההוא אינו רחוק כ"כ מן הדרך שהלכו בה המרגלים, והראיה כי שם כתוב ויכום ויכתום עד החרמה (לעיל י"ד מ"ה), שהוא המקום הזה בעצמו שהיו בו עתה, ולזכר המלחמה הזאת קראו אותו חרמה:

3וישב ממנו שבי, ולא הרג מהם אפילו איש אחד, אלא לקח ממנו שבי, ולפי שאמר הכתוב סתם וישב ממנו, גם אמר שבי ולא אמר שבויים לכן אמרו חז"ל שלקח מהם נערה קטנה