ביאור יש"ר על התורה, במדבר כא:לד

1אל תירא אתו, כפי הכלל שהנחנו שכל לשון יראה שאחריו את יורה על יראת הרוממות, וכשאחריו מ"ם פירושו על יראת העונש, היה ראוי לומר כאן אל תירא ממנו, אבל אמתת הענין כי מרע"ה לא היה מתיירא מפני חוזקו וגבורתו של עוג, כי היה עמו ה' אלהיו וכל מלכי הגוים כאין נגדו, אבל נולד ספק בלבו שמא אין השם רוצה להשמיד את עוג מאחר שלא הזכיר לו רק סיחון לבד באמרו ראה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון האמורי (דברים ב' כ"ד), ואולי יהיה לעוג איזה זכות שבעבורו יישר בעיני האלהים להצילו, ולכן היה מתיירא לתגר בו מלחמה, ומטעם זה אמר לו השם אל תירא אותו, כלומר אל יהיה חשוב בעיניך לכלום כי גם הוא לטבח הוכן ובידך נתתי אותו, וכבר הרגישו גם חז"ל בלשון הכתוב הזה שלא אמר אל תירא ממנו, ואמרו במדרש שהיה משה ירא מעוג לפי שעוג שמש לאברהם שנאמר ויבא הפליט וכו' זה עוג, ומשה נתיירא שמא תעמוד לו זכותו של אברהם, ועוד אמרו במדרש רבה, למה נתיירא משה, אמר שמא מעלו ישראל במלחמת סיחון או נתלכלכו בעבירה, ואע"פי שדברי אגדה הם, מ"מ נראה כי היה קשה בעיניהם מליצת אל תירא אותו:

2נתתי אתו, עבר במקום עתיד, ודרך המקראות כן, ובפרט במאמרי האל ויעודיו:

3אשר יושב בחשבון, שעורו אשר היה יושב בחשבון כי כבר לקחה ישראל מידו: