ביאור יש"ר על התורה, במדבר כב:יג
ביאור יש"ר על התורה · Reggio on Torah, Numbers 22:13
Open in the reader →1כי מאן ה' לתתי להלך עמכם, כבר כתבנו פעמים רבות שיש הבדל בין לשון מיאון ללשון לא אבה, שהממאן רוצה בדבר ואין לבו ממאסו, אבל אינו חפץ לעשות מפני טעם אחר, אמנם לא אבה משמע שאינו חפץ בדבר וממאסו, וידוע כי השם לא חפץ לקלל את ישראל, כי הם חלקו ונחלתו, והרשע הזה אמר מאן ה' ומשמעו שחפץ, אלא שאינו רוצה מפני טעם, וזהו לתתי להלוך עמכם, זולתי עם אחרים, ולכן שלח בלק שרים אחרים נכבדים מאלה ואילו אמר לא אבה לא היה בלק מפציר בו עוד, על כן במשנה תורה כתוב ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם (דברים כ"ג ח'), והזכיר לא אבה כפי האמת וכאמרו כי אהבך ה' אלהיך, ללמדנו שבלעם דבר סרה נגד השם במליצתו שאמר מאן ה', והנה לא הגיד להם מאמר ה' לא תאור את העם כי חשש פן יתיאש בלק מן הדבר הזה בשמעו גזירת האל, אבל תלה הדבר בכבודו שלא חפץ ה' שילך עם שרים כאלה, ומשמע מדבריו שאם ישלח לו שרים נכבדים או שיבא המלך בעצמו אפשר שיניחהו השם ללכת, וכל זה מרוב גאותו וזדון לבו: