ביאור יש"ר על התורה, במדבר כב:יח

1מלא ביתו, בית מלא, והשורש הזה בא בשוה לדבר הממלא והמתמלא, ואין הבדל בהוראה בין שנאמר כסף מְלֹא בית, או בית מלא כסף:

2כסף וזהב, מתשובתו הראשונה למדנו שהיה רודף אחר הכבוד, מכאן למדנו שהיה נבהל להון, האדם האומר אע"פי שיקרה לי כדבר הגדול הזה שנפשי תתאוה אליו כל היום, ולא תשבע ממנו, לא אוכל לעשות כך או כך, ובאמת השתכר מבלק לעשות זאת שנאמר ואשר שכר עליך בלעם בן בעור מפתור וכו' (דברים כ"ג ה'):

3לא אוכל לעבר וכו' לעשות קטנה או גדולה, סתם דבריו ולא פירש שלא יוכל לקלל, אלא שלא יוכל לעבור את פי ה', כי אם היה אומר שאין בידו לקללם היו מניחין אותו ולא שולחין אחריו עוד, אבל לפי שכל חפצו ללכת עמהם לכן אמר לשון הנשמע לשתי פנים לא אוכל לעבור וכו', והשרים חשבו שעל ההליכה מדבר ולא על ענין הקללה, ושעל כל פנים יהיה בכחו לקללם, אבל לבסוף כשהוכיחו בלק הפך את דבריו ואמר לא אוכל לעבור את פי ה' לעשות טובה או רעה מלבי (לקמן כ"ד י"ג), כמו שנפרש שם: