ביאור יש"ר על התורה, במדבר כב:כג

1ותרא האתון, מלאכי השם השכלים הנבדלים לא יראו לחוש העינים כי אינם גוף וכאשר יתראו לנביאים ילבשו דמות אנשים, ואז יושג המראה למי שירצה השם להראות לו, והאחרים העומדים אצלו לא יראו כלל, כדרך והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה (דניאל י' ז'), אם לא שיחפוץ השם לגלות את עיניהם עד שיראו, כמו שכתוב בנער אלישע ובהגר המצרית, וכן כאן ראתה האתון כדמות אדם עומד לנגדו וחרבו בידו כאילו בא לשחוט אותה, אך לא ידעה שהוא מלאך כי לא תגיע השגתה לדעת זה כלל, ופחדה בדרך טבע, אולם בלעם לא ראה את המראה עד שהשם גלה את עיניו, כי רצה לביישו ולהודיע קלונו שראתה בהמתו מה שהוא לא היה רואה מקודם:

2וחרבו שלופה בידו, ולמעלה לא זכר החרב, כי באמת אין חרב ביד המלאכים להיותם נעדרי הגוף, אולם כך נדמה לאתון כצורת איש גבור וחרבו בידו:

3להטתה הדרך, אל הדרך: