ביאור יש"ר על התורה, במדבר ג:לט
ביאור יש"ר על התורה · Reggio on Torah, Numbers 3:39
Open in the reader →1אשר פקד משה ואהרן, ואע"פי שאמר השם למשה פקוד את בני לוי וכו', שיפקדם הוא לבדו, עכ"ז קרא משה לאהרן שיהיה עמו כי הוא נשיא השבט ההוא, וכבר בא הצווי הכללי על מנין כל עדת בני ישראל ואתכם יהיו איש איש למטה (לעיל, א' ד'), אולם לפי שנקוד על מלת ואהרן דרשו חז"ל שהוא עצמו לא היה במנין הלוים, שנים ועשרים אלף, ובפרטן נמצא שהיו כ"ב אלף וג' מאות, ואחז"ל שאותן ג' מאות לוים בכורים היו ודים שיפקיעו את עצמן וכן הדעת נותן שיהיו בין הפקודים גם איזה בכורים, ואין בהן כח לפדות בכורי ישראל מאחר שהן עצמן בכורים, לכן מנאם הכתוב בין מספר פקודי בני גרשון וקהת ומררי מצד היותם נכללים בצווי כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם, אבל במספר הכללי לא זכר משה כ"א הכ"ב אלף והשמיט הבכורים, לפי שכבר הודיעו השם בתחלת הענין הנה לקחתי את הלויים תחת כל בכור פטר רחם בבני ישראל (לעיל פסוק י"ב), משה שפט (מזה שאין ראוי למנות הבכורים עמהם, ושיעור הכתוב כאן כל פקודי הלוים שיוכלו לפדות את הבכורות) היו כ"ב אלף, והנה לא פרו ורבו שבט לוי כשאר השבטים כי מבן חדש ומעלה לא היו רק כ"ב אלף, ומבן שלשים שנה שמונת אלפים, א"כ לא יגיע מבן עשרים שנה ומעלה לחצי שבט ישראל הפחות שבכולם, והטעם בזה כי רבוי עם בני ישראל היה בדרך פלא בהשגחת השם כדי שיוכלו לכבוש את הארץ ולעבדה ולשמרה ולא תרבה עליהם חית השדה למיעוטם, ועל רבויים בדרך נס אמר הכתוב הוא תהלתך וכו' בשבעים נפש וכו' ועתה שמך ה' אלהיך ככוכבי השמים לרוב (דברים י' כ"ב), ובעבור ששבט לוי היה עתיד להתיחד בעבודת הקדש, ויתפרנסו מן המעשר ולא יהיה להם נחלה בחלוקת הארץ, לכך גזרה חכמתו ית' שלא יתרבה שבט לוי כשאר השבטים כי אם יהיו רבים לא יספיק להם המעשר לאכול ולא עריהם לשבת בם, לכך היה רבויים כפי צורך עבודתם לא יותר מזה: