ביאור יש"ר על התורה, במדבר ה:ב
ביאור יש"ר על התורה · Reggio on Torah, Numbers 5:2
Open in the reader →1וישלחו מן המחנה, אחר שנסדרו ונקבעו סדר המחנות וחנייתן, צוה לשלח הטמאים מן המחנות:
2כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, שלשה מחנות היו שם בשעת חנייתן, תוך הקלעים היא מחנה שכינה חנית הלוים סביב היא מחנה לויה, ומשם ועד סוף מחנה הדגלים לכל ארבע רוחות הוא מחנה ישראל, הצרוע נשתלח חוץ לכולן, הזב מותר במחנה ישראל ומשולח מן שתים, וטמא לנפש מותר אף בשל לויה ואינו משולח אלא משל שכינה, וכל זה נלמד מלשון הכתוב עצמו, שהרי למעלה צוה על המצורע בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, (ויקרא י"ג מ"ו), וביארנו שם שהכונה לומר שלא יהיו טמאים אחרים יושבין עמו, אם כן הוא חמור מכלן, ואם תאמר שיהיו זבין וטמאי מתים משתלחין למחנה אחת, ת"ל ולא יטמאו את מחניהם, (היו"ד שלפני הכנוי מורה שהנפרד מחנים לשון רבית) ליתן מחנה לזה ומחנה לזה, ובטמא מת הקילה התורה שיבא תוך מחנה לויה מן ויקח משה את עצמות יוסף עמו (שמות י"ג י"ט), עמו במחנה לויה, טומאת הזב חמורה ממנה לפי שהטומאה יוצאה עליו מגופו לכן נשתלח מן שני מחנות: