ביאור יש"ר על התורה, במדבר ו:ט

1ימות מת, כן דרך הלשון שנקרא מת על שם העתיד והוא כמו וכי ימות אדם:

2עליו, באהל שהוא בו:

3בפתע פתאום, מלת פתע ענינה בלא כונה, כדרך ואם בפתע בלא איבה (לקמן ל"ה כ"ב), אף כאן שלא היה כונת הנזיר להטמא, ומלת פתאום על מהירות ביאת הדבר בלי שנרגיש בו קודם היותו, והכונה שלא היה יכול הנזיר להשמר ממקרה זה, כי פתאום מת עליו אדם בלי שיקדמהו חולי:

4וטמא ראש נזרו, בבנין הזה הוא יוצא לשני, המת יטמאהו:

5ביום טהרתו, ומבאר שהוא ביום השביעי כי טמא מת הוא וצריך הזאת שלישי ושביעי לטהרתו: