ביאור יש"ר על התורה, במדבר ז:יג

1וקרבנו, מוסב על תיבת ויהי שבפסוק הקודם, והשיעור ויהי המקריב וכו' ויהי קרבנו וכו', וכסדר שנסעו לדגליהם הביאו קרבנותיהם, דגל יהודה, דגל ראובן, ואח"כ דגל אפרים ואח"כ דגל דן, והנה הושוו כלם בנדבתם מבלי תוספת ולא חסרון, אע"פי שאין לבות בני אדם שוין בנדיבות, כי יתכן שנועצו לב יחדו להביא כלם קרבן שוה כדי שלא תפול ביניהם לא קנאה ולא גאוה ולא התפארות זה על זה, ואעפי"כ זכר הכתוב קרבן כל אחד מהם בפרטות גדול, כי אילו הזכיר הראשון בלבד ויאמר זה קרבן נחשון בן עמינדב ואח"כ יכתוב ופן הקריבו הנשיאים איש איש יומו, יהיה זה כבוד גדול לנחשון וקיצור בכבוד האחרים, עכשיו שפירט את כלם הרי הם שקולים לפניו ית':

2קערת כסף, לא היו אלה כמו הקערות שעשה בצלאל לשלחן כי הם היו של זהב, ואלה של כסף היו לתשמישי הקרבנות לרחוץ בהן הבשר והקרב והכרעים וכדומה מן העבודות:

3שלשים ומאה משקלה, באורו שלשים ומאה שקל משקלה, כמ"ש במזרק שבעים שקל בשקל הקדש:

4שניהם מלאים סלת, למנחת נדבה, וא"א לפרש על מנחת הנסכים הנזכרת לקמן (פסוק פ"ז) כל הבקר וכו' ומנחתם וכו', כי אין הקערה והמזרק מכילים כל המנחות של פר א' ואיל א' וכבש א' לעולה, והמנחות של בקר שנים ואילים ה' ועתודים ה' וכבשים בני שנה ה' לשלמים: