שו"ת חתם סופר, אבן העזר א:ס

1זה תוכן גביית העדות:

2עדות ראשון התו' כ"ה העניך שי' הכרתי המת הנמצא בט"ע גמור ע"י עצמי לא בדדמי ולא ע"י סימנין כי הוא הנטבע קאפל הרש בן משה שטערן בעל של האשה חנה בת משה גרינפעלד ומלבד הט"ע ראיתי בו [שראם] למעלה מן העין על צד ימינו ומצאתי אותו לבוש במכנסים של צמר ובין הרגלים תפור עליו חתיכה של עור וגם חוטמו הי' עקומה:

3עדות של התו' מהו' קלמן טעללער תיכף כראותיו הכרתיו בט"ע גמור לא בדדמי ולא ע"י סימנין כי הוא הנטבע קאפל בן משה שטערן בעל של האשה חנה בת משה גרינפעלד ומלבד הט"ע ראיתי בו [שראם] למעלה מן העין על צד ימינו וגם חוטמו הי' עקומה:

4עדות של מהו' זלמן ראאב הי' אות באות כעדות של מהו' קלמן נ"י:

5עדות של ר' מרדכי דוד חזן דפה הגיד עדות אות באות כמו ר' העניך הנ"ל:

6עדות של ר' איצק בס דפה כאשר עמדתי בליל ג' בבית הצור תמים כאשר הגוי רחץ את הנמצא מיד כאשר הי' פניו נקי מטיט הכרתיו שזה המת הוא קאפל הרש בן משה שטערן בעל של האשה חנה בת משה ג"פ וזה נודע לי בבירור גמור לא בדדמי ולא ע"י סימנין וגם ראיתי שחוטמו הי' עקומה הרבה וגם ראיתי [שראם] למעלה מן העין על צד ימינו:

7וכל זה קבלנו במותב תלתא בתור' עדות גמור יום ד' י"ב מרחשון:

8תשובה

9אין ספק בעולם שראוי לסמוך על עדיות הנ"ל וסימני' הנ"ל בצירופן המה מובהקי' ולצרף גם ט"ע בגוף שלם וגם בפניו ואיתתא דא שרי' לעלמא אך יושיב ב"ד של ג' ויאמרו שהיא מותרת להנשא כמ"ש ב"ש ס"ק כ"ד ע"ש:

10הנה רושם למעלה מן העין ימין אפשר הוה סי' מובהק ואך כיון דלא צמצם מקום ממש כמו נקב בצד אות פלוני וא"כ לא יחשב אלא סי' אמצעי וחוטמו עקומה דהוה סי' מובהק אלא דרמ"א כ' עקומה הרבה וצריך שיעור ואולי אינינו כשיעור הראוי ולא הוה רק סי' אמצעי מ"מ אין ספק כי כל א' מהם הוה סי' אמצעי עכ"פ ובהצטרפם הוה סי' מובהק עיי' כל זה בב"ש סי' י"ז סקע"ג וס"ק ע"ד אלא שהגאון ח"מ מפקפק לצרף שני אמצעים ע"כ נצרף לזה עוד מה שכל חמשה עדים הכירוהו בט"ע ממש בצורתו וגופו ואיבריו וליכא אלא חששא דאישתהי ולהחולקי' על ר"ת דס"ל אע"ג שיש ט"ע בכל גופו וגם פניו שלם מ"מ אין מעידין באשתהי דלמא איתפח ואישתני ומ"ש השואל דהוה ס"ס דלמא לא אשתהי ואת"ל אישתהי דלמא לא איתפח דברים תמוהי' הם אטו אשיהוי קפדינן אשינוי קפדינן ואין כאן אלא ספק אשתני ספק לא אשתני מה לנו בשהייתו ותפיחתו אין אנו דנין אלא אי אשתני או לא והוא ספק א':

11האמנם בנימק"י כ' ס' תוך ג' ימים ס' אח"כ תלי' לקולא דספק איתפח חששא דרבנן היא ולקולא ודבריו צריכם ביאר מי הגיד לו שהוא חששא דרבנן והאשה בחזקת א"א והבעל בחזקת חי אבל הענין ספק אשתני לכאורה הי' לנו לומר על הצורה הזאת שנמצא בפנינו כאן נמצא וכן היתה מעולם כי כל הטומאת כשעת מציאתן וחזקה גדולה כאשר נמצא כן הי' מעולם ומהיכי תיתי לומר אישתני אלא קבלה בידי חז"ל כל מת רובם אחר ג"י צורתו משתני' וכריסו נבקעת א"כ כשהוא ודאי אחר ג"י דרוב צורות משתני' עדיף מחזקה דכן נמצא וכן הי' מעולם וכל זה בודאי אחר ג"י אבל בספק תוך ג' או אחר ג' יש לנו לומר שהוא תוך ג' והצורה היא כשעת מציאתה אלא שקשה לשקול זה נגד חזקת א"א ולו יהי' דאוקמה חזקה נגד חזקה והבא עלי' אינו בחנק מ"מ ספיקא דאוריתא איכא ואולי צירף לזה עוד דאוקמא גברא הנמצא בחזקת חי דמעיקרא והשתא מת וכאריכו' ט"ז ונה"כ בי"ד ואין כאן מקומו כי לא נצטרך לכל זה כי עכ"פ אחר שיש לזה הנמצא ב' סי' א' אמצעי שהי' בקאפל הרש ונבוא לומר שצורתו של זה שהי' לו ג"כ ב' סי' אלו נשתנית ג"כ לצורתו של זה שהי' ג"כ סימני' אלו זה ודאי מקרה אשר לא ימצא בא' מאלף ועדיף מכל סי' מובהק בעולם:

12והנה סימני מלבושים שהזכירו העדים אין בהם ממש דהוה סי' חיור וסומק אך בדברי הרב השואל נזכר שהאשה הכירה איזה מלבושי' בט"ע ובפרט הד' כנפות של ציצית וא"כ אם באנו לחשש שאלה ואפילו נאמר גם במלבושי של ציצית שייך שאלה או חליפין עם חברו צריכי' לומר שזה שיש לו רושם למעלה מעין ימין וחוטם עקומה החליף מלבושיו עם א' שהי' לו ג"כ ב' סי' אלו ואפי' למ"ש החכם צבי דזה הוה נפילה דחד דלא חיישי' הלא יש מפקפקי' נפילה דחד במקרה לא חיישי' אבל שאלה וחליפי' שאינינו במקרה והזדמן אלא בכוונת מכוון חיישינן וא"כ הכא ניחוש שבכוונת מכוון השאיל או החליף מלבושיו למי שהי' בגופו שני סי' כנ"ל מ"מ איך הזדמן במקרה שאותו שהשאיל לו מלבושיו ויש בו סי' אלו נשתנית צורתו לצורתו של זה אין לך נפילה דחד גדול מזה ולפ"ז אשה זו מותרת בלי ספק:

13אמנם אם נדון זה כמאבד עצמו לדעת מפני שהסיר טבעתו מעל ידו וגם שומר הגשר אמר ששמע קול הפלתו עצמו למים הנה ידוע להוי שאפי' הי' הערל הזה אומר שראהו נופל למים לא הי' בעדותו ממש לענין היתר עיגונא כיון דלא שהה כדי יציאת נפש לא יצאה מחזקת א"א דאורי' ומ"ש א' מהאחרוני' כיון שהפיל עצמו ומאס בחייו בודאי לא יצא דברים שאין בהם ממש הם כי אולי כי באו מים עד נפשו נתחרט ושב אל ה' וגלי אשפלוהו ויצא וברח לו וא"כ אין בעדותו שום תועלת אבל לשוי' מאבד עצמו לדעת יש לעיי'. הנה נמצא בספר נב"י סי' שגיאה במ"כ בא' כיוצא בזה ושוב נמצא א' מת ורוצה להתיר דהוכיח תחלתו על סופו והנה התם הי' לו שארי סברות להתיר אבל חלילה לעשות מזה שום סניף דהוכיח סופו של עצמו על תחלתו של עצמו אמרי' וה"ה בהיפוך אבל הוכיח תחלתו של זה על סופו של זה מהיכי תיתי ואבאר הנה זה שאמר הרי הוא עולה לגג ומפיל עצמו ועלה ונפל ולא ידענו אם הרוח דחפו או הפיל עצמו אמרי' הוכיח סופו של זה עצמו ותחלתו של זה עצמו על סופו של זה עצמו כיון שידענו שזה הוא בעצמו שאמר אעלה ואפיל עצמי וזהו בעצמו שנפל אמר שהפיל עצמו ולא דחפו הרוח אבל אם אמר אפיל עצמי ושוב נמצא איש א' מת נאמר הוכיח תחלתו על סופו שזהו אותו האיש שרצה להפיל עצמו ישתקע הדבר ולא יאמר גדולה מזה בשבועות מ"ו סוף ע"א האי מאן דנקיט נרגא בידיה וכו' ע"ש מ"מ בנידון זה שיש כאן סימני' מובהקי' שנמצא זה האיש שהסיר טבעתו ונמצא ראק שלו ונמצא קול הפלתו במים ואותו איש עצמו נמצא מת סמוך לשפת הנהר זה להוכיח שאיבד עצמו לדעת אעפ"י שלא נשאלתי על זה מ"מ משום יגדיל תורה כתבתי הנלע"ד ואחתום בברכה.

14משה"ק סופר מפפד"מ: