שו"ת חתם סופר, יורה דעה נח

1מה שנסתפק מעלתו אי עכבר גדול שקורין (ראטץ) יש לו דרוסה וספיקו מפני שהפוסקים סוברים דלדוב ונמר יש דרוסה כל שהם גדולים מהזאב והם בכלל מן הזאב ולמעלה והוצרכו חז"ל להוציא הכלב מן הכלל וא"כ זה המין העכבר גדול מחולדה שקורין (וויזלע) א"כ יש לו דרוסה אלו דבריו: -

2אומר אני שאין ספק אצלי שאין לו דרוסה כי לא אמרו כל שלמעלה מהזאב וכו' אלא כל הדורסים שלמעלה מן הזאב ולא הוצרכו להוציא מץ הכלל סוס ופרד וכדומה להם שהם אינם ממין הדורסים ולא דברו חז"ל אלא באותם שהם דורסים ומ"מ לפעמים אין ארס שלהם מזיק ע"כ הוצרכו להעיד כל שלמעלה מהזאב ודורס אותו הדורס ארס שלו מזיק והוציאו הכלב אפשר ראו בו סימני דריסה ברגליו והעידו שאין לו ארס ופליגי רשב"א ורא"ש בדוב ונמר הואיל והוא שכול כמ"ש הם ז"ל בביאור: -

3והתימה כי נחש שהוא ארסיי יותר מכל בעלי חיים ויש ממנו כקורת בית הבד שהוא גדול מכולן ומשמע שאם הטיל ארס מ"מ אין אותן בעלי חיים טריפה ורק משום סכנת נפשות אסרו ואלו עבר אדם ואכלו והתרו בו משום טריפה פטור והוא תימא ומסתמא קבלו חז"ל אי בדרו לי' סמא חי' משא"כ כשנדרס מהדורסים וכלל אמרו אין דרוסה אלא ביד לאפוקי רגל דלא וה"ה נשיכת הפה דלא כמבואר במתני' הכתה חולדה על ראשה והני עכברי רשיעי דקייצי בשיני רשעים אבל דריסת רגל לא ראינו ולא שמענו גם מה דפשיט לי' דחולדה (וויזלע) קטן מעכבר כאשר ראה מאיזה לועזים החולד והעכבר לדעתי חולדה שהוזכרה בדריסה איננה מין שרץ אלא מין חי' כבמשנה ה' פ"ח דכלאים ומ"מ עוף הנשוך על ראשו עד שפוך עליו דם וקרעו באותו מקום ונטל כרבלתו צריך לבדוק בעצם המוח אם לא שברו ונקבו והמורה אשר הורה להשהותו יב"ח לא טוב הורה ואחריות דאחריני לא בעינא לקבולי אם ירצה להראות לו מכתבי זה הרשות בידו ואחתום בכל חותמי ברכות: -