שו"ת מהרשד"ם, אבן העזר רמד

1דבק מאח' החכם השלם נר"ו שורות אלו להודיעך דעתי בספקותיך על ענין הגט זמן שנתן האבוד שהלך להשתמד ולא ידעת שם אביו ולכן לא נכתב בגט אלא שם המגרש לבד לא שם אביו איני יודע למה נסתפקתם בזה אחר שהראב"ד ז"ל גדול הפוסקי' האחרונים התיר זה והכריח כן בטעם נכון שאם היה שם האב מעכב גר לא היה לו תקנה לגרש וכן אסופי אלא ודאי אינו מעכב וזה ברור וכן אנו עושים מעשים בכל יום שגם הרא"ש כתב כן בפשיטות ובנו הטור כתבו מבלי חולק אם כן אין כאן פקפוק כלל ועל הספק השני מאישקופיא אם יכת' ביוד בין אלף לשין או חסי' ודגם בזה לא הייתי' מקפי' לולי כי ראיתי תשובת ר"ש בן צמח שהבי' ב"י וז"ל אם כתב שם עירו ועירה בבלבול כגון שבמקום תונס כתב תנס פסול ואם אינו נקרא הרי הוא כמי שאינו הרי דמי לנ"ד וכתב דפסול ועכ"ז נראה בעיני בנ"ד דכשר מטעמים א' שלדעתי לא נשמ' עיר אחרת שמה אישקופייא אלא זו ובין מלא ובין חסר נוד' לכל על מה נאמ' וחש' רחו' עד מאד לו דלמא איכא אישקופייא אחריתי לבסוף העולם ואין אנו יודעי' אע"פי שכב' מצאנו חשש זו בתלמוד עוד טעם אחר שדרכנו לכתו' וכל שום וחניכא דאי' לי ולאהבתי ולאתרי דזה מועי' ודאי לשייכי בזה דקיל טובא עוד טעם אחר גדול בעיני והוא כי דרך לכתוב נהר או נהרות וכותבים דיתבא על נהר פלוני ואותו שם מוכיח על העיר אשר אנו כותבין אותם ע"כ נאם הצעיר שמואל די מדינה:

2נשלמו שאלות ותשובות השייכות לטור אבן העזר

3בראות הזקן נעים זמירות ישראל כה"ר סעדיה לונגו יופי המלאכה הנסוכה ועומק המושג וזריות הבן חכם ישמח אב בעולם הנשמות החכם השלם מדברנא דאומתיה כמה"ר משה די מדינה נר"ו בחדש האותיות המחכימות כאשר ירדוף הקורא ונדיבות רעיוניו הזלי' זהב מכיס פיזר ביזר להביאם מקצ' הארץ הוציאם מטומאתם של גוים והכניסם בקדושתם של ישראל להאיר עיני חשוכים לא פנה אל רהבים החסים על ממונם שלא בראוי כבמוחזק רום נתן קולו. וישא משלו:

4מי זה ימלל עוז גבורותיך. הרב ויגיד את פלילותיך.

5מי זה ואי זה הוא לבבו יערב. גשת לספר תעצומותיך.

6בינות שרפים מהלכים נתנו. לך הגביר להיות מנוחתיך.

7איך תהיה נתפש בשכל איש ואם. מאור אלהים מחלצותיך.

8לשמי ולכבודי בשירי הנני. אך לא להוסיף על תהלתך.

9דברי זמירות הקנויות לך הלא. כלם בנויות על שלילותיך.

10באתי ואקראה ותחול רוחך. עלי כעל שאול ברמתך.

11רוח אלהים נוצצה בך כאשר. נראה לעין הכל בספרתך.

12כמטחוי קשת לאין תכלית וקץ. אשתחוה אקוד לעומתך.

13הן נענה נגש הלא גש בבו. שת לחוות קידה ברצפתך.

14הנה בצדק תהגה בי רוחך. אשבע בהקיץ את תמונתך.

15אשבע בהקיץ זכרך כל תאות. נפש ורוח עם סגולתך.

16אם כעבדים אם כבנים עמך. כלם היו סרים למשמעתך.

17לא שכלה חרב תמורות הזמן. עמך וצאן ידך כמרעיתך.

18יושבי קצות שמעו את שמעך. רגזו וגם חלו לאותותיך.

19הן כאשר שמעו הלא כן תחזה. עינם ונוסף על תהלתך.

20ממאסר אוסרים עגונות כחך. פתח במפתח תשובותיך.

21לחוץ שלחתמו ואין פוצה בפיו. אך אלמנות חיות צרורותיך.

22ויראו חכמי לבבות לחלוק. על האמת נראה בקשתותיך.

23יען צלליך יסוכו צאלים. כל עץ בגן עדן ברוממותך.

24היה אמונת עתך חוסן ועוז. חכמה ויראת אל באוצרותיך.

25הן נשמע' בת קול בפה הכל אשר. אורים והתומים בתוך ביתך.

26לא פזרה רוח וסערת מותה. קשר עננים מלאומותיך.

27עודם עלי ראשם להגין בעדם. על רחמי האל ובזכותך.

28כי בן חכם לבב בטרם נשקעה. שמשך כאור זרה ברום אפקך.

29החזיר ליושנה העטרה נפלה. ישב לכסא דין כברכתך.

30עומד לנס עמו כתורן על הרי. כושר להנהיג את תפוצותך.

31רצה בגודל לב ובזבו אונרות. כספו לחדש את גזרותיך.

32חדש ישנו וחדשות יהיו. דובבות שפתך בעפרותיך.

33שנת ותתענג בד"שן נפשיך. או א"שמחה כי אזכרה דתך.

34קנצי למילין אתנה הרב ומי. זה הוא ימלל עוז גבורותיך.

35אמר הצעיר משה בן לאדוני אבי הרב הפוסק בעל ההוראה זצ"ל להיות כי טרדות הזמן ומשו' כובד הק"ק נפלו עלי לא ראיתי הקונדרי' מהמפתחות קודם שגמר אותם המדפיס כדי להגיאותם ולתקן את הטעיות והשבושים אשר עשו המסדרים והמדפיס הן במפתחות הן בהקדמה לכן אל יאשימני שום מעין וחכם לתלות השגיאה בי. ויי' ברחמיו יזכרני לכתוב בספר דינים הנוגעי' לח"המ כל הטעיות אשר נעשו בכל הד' החבורים ויראנו נפלאות מתורתו אכי"ר: