שו"ת מהרשד"ם, יורה דעה נב
שו"ת מהרשד"ם · Responsa Maharashdam, Yoreh Deah 52
Open in the reader →1שאלה מוידין מעשה שחוץ לעיר יש עדרי צאן מתוגרמים והולכין לחלוב מהם ישראלים ועושין גבינות והם רחוקים מן העיר מהלך חצי שעה ומורגלין בכל יום בבקר לילך שם הישראל והרבה פעמים מוצאין שכבר חלב התוגר רוב הצאן ילמדנו רבנו אם שייך טעמא דמרתת בענין כזה בפרט התוגרמים כי אין דבר טמא בעדרם וכל רגע מצפה עתה יבא הישראל או אם נאמר שלא התירו אלא בשעה שהישראל עומד בצד העדר ויוכל לראותו כשיעמוד לא שנא תוגר ול"ש ערל אחר:
2תשובה
3הדבר פשוט לע"ד דסתם אמרו חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו אסור וכתב בספר אדם וחוה וז"ל ואין ישראל רואהו אסור ואפילו יעמידנו הישראל ואין חלב טמא נקפה אפ"ה אסור וכו' עד ישראל שיושב בצד עדרו של גוי וכשהוא יושב אינו יכול לראות וכשעומד יכול לראותו אפי' יש דבר טמא בעדרו של גוי חולב ומביא לו דמרתת שמא יעמוד ישראל ויראנו ואם אין דבר טמא בעדרו מותר אפי' אינו יכול לראותו כשהוא עומד ע"כ. מכאן נראה דליכא היתר אלא כשהישראל בצד עדרו של גוי אפי' שאינו יכול לראותו כשהוא עומד מ"מ הישראל הוא בצד העדר דאי לא תימא הכי לימא אפי' אין שם ישראל אלא ודאי החילוק שיש בין כשיש שם דבר טמא ובין כשאין שם דבר טמא אינו לבד שנשאין שם דבר טמא אפי' שאינו יכול לראותו כשהוא עומד מותר מה שאין כן כשיש דבר טמא בעדר ומ"מ בין הכי ובין הכי צריך שיעמוד שם הישראל בצד העדר וכתבתי לשון רי"ו לא מפני שיש חולק אלא מפני שלפי דעתי ברור הדין יותר וגדולה מזו כתב סמ"ג ז"ל שר"ת הקפיד על אחד שהיו רחלותיו אצל גוי אחד והיה שולח את בתו לראות בכל בקר ולא הית' מספקת לבא שם עד שחלבו רובו או כלו הרי שהיה בעיר וידע הגוי שהישראל היה שולח שם בתו בכל בקר והרחלות היו מן הישראל ועכ"ז הקפיד ר"ת וא"כ בנ"ד פשיטא דלכ"ע הוי אסור והאורך בלי צורך: