שו"ת רב פעלים, חלק א, מפתחות א

1אורח חיים שאלה א', על משמעות שכינה, וכונת קבה"ו, וביאור ענין הזווג, וענין קריאת תיקון חצות, וביאור ענין רחל ולאה:

2שאלה ב', בענין שינוי התפלות והמעלות, שיש למעלה בשבת ויו"ט ור"ח וכו':

3שאלה ג', ראובן כתב בשמאלו אות ראשונה ואחרונה בתפילין, אך הוא אינו יודע לכתוב אשורית, והסופר אחז ביד ימינו את יד השמאל של ראובן, וכתב שתי אותיות הנז':

4שאלה ד', ראובן לא היה לו תש"י אלא תש"ר, ולבשו ובירך עליו, ואח"כ הביאו לו תש"י אם מותר ללבוש התש"י בעוד התש"ר עליו, או"ד יחלוץ התש"ר עד שילבש התש"י ואח"כ יניח התש"ר:

5שאלה ה', ראובן נתעכב ולא התפלל מנחה עד שהגיע עת קרוב לסוף זמנה, ומשער בדעתו אם יתפלל מנחה יושלם זמנה באמצע העמידה, דמוכרח לגומרה אחר זמנה, אי שרי למעבד בכהאי גוונא:

6שאלה וא"ו, בענין מ"ש מרן ז"ל בשה"ט או"ח סי' קס"ח סעיף ה', פת גוים נקיה ופת קיבר של ישראל על השלחן וכו':

7שאלה ז', עוד בענין הנז':

8שאלה ח', מי שיש לו מכה בידו אחת ואינו נוטל אלא יד אחת, איך יברך על נטילת ידים או נטילת יד:

9שאלה ט', חדר שיש בו ספרים, ויש מחיצה ביניהם לבין מטתו, וקם לשמש, ואחר שהתחיל קודם שהזריע, נפלה המחיצה, אם חייב לפרוש באבר חי כדי לעשות המחיצה, ואח"כ ישמש, או"ד כיון דהתחיל בהיתר יגמור:

10שאלה יו"ד, קטן בן י"ג שנים ויום אחד, דלא ידעינן אם הביא שתי שערות או לאו, אם יוציא את האיש או את האשה י"ח או לאו:

11שאלה י"א, על מה שאומרים בקדוש שחרית על כן בירך ה' את יום השבת ויקדשהו, שהוא חצי פסוק, וקי"ל כל פסוקא דלא פסקיה מרע"ה לא פסקינן:

12שאלה י"ב, אם בירר בשבת אוכל מתוך פסולת כדי לאכלו בסעודת בין הערבים, דחייב חטאת, ואח"כ נמלך ואכלו לאלתר, אי חייב או נפטר בהכי, ונ"מ דבכה"ג נורה לו לאכול לאלתר כדי להצילו מאיסור תורה:

13שאלה י"ג, אם בירר פסולת מתוך אוכל, דעבד איסור תורה ונאסר עליו לאכלו, הנה אם חזר ועירבו, דבטלו מעשיו שעשה באיסור, אם מותר לו עתה לברור אוכל מתוך פסולת, כדי לאכלו לאלתר:

14שאלה י"ד, אמר לשלוחו לברור לו אוכל מתוך פסולת, והיה השליח בורר לפני בעה"ב, דחשב שרוצה לאכלו לאלתר, אך בעה"ב כונתו לאכלו לסעודת בין הערבים, אם יתחייב בעה"ב ע"י מחשבתו, אע"פ שאינו עושה בידו מעשה, ועוד יש מיני ספיקות בענין זה:

15שאלה ט"ו, על מה שכתבתי בסה"ק רב ברכות, בענין הצמוקים שדרכם לתתם במים בתוך החבית, כדי לעשות מהם יין שצריך לטרפם בידו בכל יום, ונזדמן זה בשבת ויו"ט וכו':

16שאלה ט"ז, פירות המלוכלכים שא"א לאכלם בלא הדחה ושפשוף, אם מותר להדיחם ולשפשפם בשבת:

17שאלה י"ז, בענין המבשל בשבת במזיד, או שעשה שאר מלאכות, דקי"ל דאסור לעושה המלאכה לעולם ומותר לאחרים אחר שבת וכו':

18שאלה י"ח, בשחיית סמתאוות"ר שהוא תערובת מלח חמוץ עם סם הנקרא סוד"א, שעושה בתערובת שלו פעפוע, אם מותר לעשותו בשבת:

19שאלה י"ט, אם מותר לדוך בשבת תמרים ואגוזים, לעשותם עיסה שקורין בערבי מרגרנ"א:

20שאלה ך', בענין תולש בפיו מן המחובר בשבת:

21שאלה כ"א, הוצרך לשחוט לחולה שב"ס בשבת, ויש לפניו תרנגול גדול, ותרנגול קטן שיספיק לחולה והותר, אם מותר לשחוט את הגדול:

22שאלה כ"ב, עיר שיש בה רה"ר, ואשה אחת יש לה קרון עם בהמות שלה, אם מותר לה לשלוח משרת שלה בקרון זה למקום אחר שיביא לה חפץ ויחזור מבע"י, אחר שהיא הדליקה וקבלה שבת:

23שאלה כ"ג, שני ספיקות בענין הצידה בשבת:

24שאלה כ"ד, בענין כלי שמלאכתו לאיסור, דמותר לטלטלו לצורך מקומו, מה שיש להסתפק בזה:

25שאלה כ"ה, בענין הקרון שקורין באי"י סכ"ל, דרוכבים בו בשבת:

26שאלה כ"ו, בענין כריכת המצנפת בשבת:

27שאלה כ"ז, בחולה שאין ב"ס, שרוצה ליקח סם מן הרופא בשבת לצורך ימי החול, משום דא"א ליקח בחול, כי הרופא יוצא מן העיר:

28שאלה כ"ח, בענין אהל בשבת:

29שאלה כ"ט, מי שהתענה ת"ח בשבת שחל בו ר"ח, אם צריך להתענות אח"כ שני ימים בעבור שתי קדושות:

30שאלה למ"ד בדין המוקצה בדברים הראויים למאכל בהמה, דמותר בשבת ואסור ביו"ט, איך הדין אם חל יו"ט בשבת:

31שאלה ל"א, גוי בא לבית ישראל ביו"ט, ורוצים לבשל בשבילו משקה קהוו"ה מפני הכבוד, אך גם בעה"ב ובני ביתו שותים מזה, אי שרי אע"ג דכונתם בשביל הגוי, דאם לאו לא היו מבשלין לעצמן:

32שאלה ל"ב, אם מותר למסור מעות לבאנק בחוה"מ, כדי שיתן לו פוליס"ה על לנדן, וישלחנה בחוה"מ עם הפוצט"ה:

33שאלה ל"ג, נפלס"ת מיד השמש בערב כפור אחר סעודה המפסקת אי סגי ליה בתענית יום כיפור, או"ד בעי תענית יום אחד בפרטות בעבור זה:

34שאלה ל"ד, ראובן עשה סוכה כהלכתה, ובערב סוכות נפלו כל הדפנות לגמרי, ולא נשאר אפילו טפח סמוך לסכך, ורק הסכך נשאר עומד על עמודים, ובאותו יום החזיר ראובן הדפנות, ולא הסיר הסכך קודם, ואחר שנכנס במועד ידע הדין, אם צריך להסיר הסכך ולהחזירו, או"ד שרי בדיעבד:

35שאלה ל"ה, אם נתערב אתרוג של ערלה, או של תרומה טמאה, שאינו ראוי לאכילה באתרוג כשר, אם יוצא י"ח כשיטול שניהם בזא"ז: