שו"ת רב פעלים, חלק ג, יורה דעה י

1מכתב לשואל א' מעיר אחרת:

2מה ששאלת, ישראל בבית נכרי והכירה בחצר ועשה ישראל תבשיל להטמינו לשבת אם נחוש להעלמת עין ואסור:

3תשובה. כתב מרן ז"ל ביו"ד סי' קי"ח סעיף יו"ד המניח גוי בביתו ובו דברים שאם החלפו יש בהם אפילו איסור תורה אם הוא יוצא ונכנס או אפילו שהה זמן רב ולא הודיעו שדעתו לשהות מותר ולא חיישינן אפילו אם הוא נהנה בחליפין והוא שלא סגר הבית עליו לפי שהוא מתיירא בכל שעה לומר עתה יבא ויראני, אבל אם הודיעו שדעתו לשהות אסור, ואם אינו נהנה בחליפין מותר בכל ענין דלא חיישינן שמא החליף להכשילו כיון שאין לו הנאה בדבר עכ"ל, ואע"ג דהרב פרח מטה אהרן ח"ב סי' י"ג כתב שגם מרן יודה דחיישינן אפילו אם אינו נהנה בחליפין ודוקא הכא שהוא בבית ישראל כתב דלא חיישינן אבל אם הוא ברשות הגוי מודה דחיישינן, לא הודו לו האחרונים בזה יען שאין מורין דברי מרן ז"ל כך, ועיין קהל יהודה ס"ק יו"ד, גם עיין להרב פר"ח ז"ל ופר"ת ז"ל שדחו סברת מהרימ"ט ז"ל בח"א סי' י"ב ובח"ב יו"ד סי' ג' ע"ש:

4ועל כן בנידון השאלה אם אין הגוי נהנה בחליפין אין כאן חשש, ואם אפשר דהגוי נהנה בחליפין הנה אם התבשיל מונח בבית התבשיל שהוא מקום מוצנע והישראל ישן במטתו בחדר חיישינן שיחליף ולאו מרתת, דדמי זה להאי דינא דהלך ישראל מן הבית והודיע לגוי שדעתו לשהות דחיישינן שמא יחליף ולא מרתת דגם כאן הגוי יודע שזה התבשיל הוא צורך מחר והישראל כבר ישן על מטתו בחדר וכיון שישן שינת קבע של לילה חזקה שלא יקום עתה ויבא לבית התבשיל, ולהכי איכא למיחש שיחליף, ועיין בסעיף י"ב שכתב מרן ז"ל יש להחמיר שלא להניח הקדרות אצל השפחות כשאין ישראל בבית ע"ש, וכתבו כל האחרונים ז"ל מה שיש להחמיר בזה הוא כשהולכים לבית הכנסת שיודעין השפחות שדרכן לשהות שם זמן מה ע"ש:

5אמנם אם קדרת התבשיל עומדת בחצר ומטתו של ישראל עומדת כנגדה שבהיותו יושב על מטתו רואה הקדרה לפניו יש להקל בזה אע"פ שהישראל הוא ישן בלילה בודאי, יען שהגוי מרתת וחושב אולי הישראל עתה קץ מן השינה בעודו על המטה והוא רואה אותה וממילא נמי בין תבין מכל הנז' שאם ביום שבת בבוקר הולך הישראל לבית הכנסת להתפלל ויודע הגוי שהישראל הלך לבית הכנסת וישהה שם זמן כדרכו אז יש להחמיר, וכמ"ש האחרונים ז"ל בדין השפחות הנז"ל:

6ומה ששאלת אם יש חילוק בבישולי גוים בין ישמעלים ובין נוצרים, תשובה, לא יש חילוק בזה והכל דינם שוה בזה, כי כאן הטעם הוא דגזרו רז"ל משום חתנות ואין הפרש בזה כלל וזה פשוט, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר: