שו"ת רב פעלים, חלק ד, אורח חיים ד

1לאחינו ק"ק עמארה הי"ו

2אשר שאלתם מי שהתפלל מנחה וערבית ביום יום ושכח לקרא ק"ש בעונתה ונזכר בעת שהוא קורא ק"ש על המטה, כיצד יעשה יקרא ק"ש ב"פ זא"ז או סגי באחת ועולה לשתיהם:

3תשובה יגמור ק"ש על המטה ואח"כ יקרא ק"ש פעם שנית בשביל ק"ש בעונתה:

4ואשר שאלתם על אשר כתוב בס' בן איש חי בהלכות שנה ראשונה פ' ויקהל אות יו"ד בתפלת המנחה אם התחיל פסוק אדני שפתי תפתח ועדיין לא התחיל בברכה ושמע קדיש וכו' יענה ויחזור לומר אדני שפתי תפתח וכו' ונסתפקתם אם דין זה נוהג גם בתפלת מוסף דאין שם סמיכות גאולה לתפלה או לאו:

5תשובה פשוט הוא דדין זה נוהג גם בתפלת מוסף כיון דהטעם הוא שוה כאן וכאן דבשניהם אין חשש משום סמיכות גאולה לתפלה:

6ואשר שאלתם אם לא יש לוי לעלות לס"ת ויש בקהלה שניה לוי והוא עומד ביוצר והשמש יודע שהלוי הוא ביוצר אם לכתחלה חייב לקראו לס"ת דהא פסק בדש"א פ' שמות אות ז' אם קראוהו בשמו חייב לעלות ומשמע בדיעבד, או יעמוד כהן במקים לוי, ולפעמים יזדמן כשאתם מתפללין בבית הכנסת החיצונה והלוי הוא בחצר הפנימי והוא ביוצר ואין כאן לוי במקום אחר מה לעשות:

7תשובה אם הלוי הוא ביוצר או אפי' אם הוא בזמירות אחר ברוך שאמר לא יקראו בקהלה אחרת אלא יעמוד כהן במקום לוי:

8ואשר שאלתם כי המנהג במקומכם שהחתן עם שושביניו וקרוביו יבואו לבית הכנסת להתפלל מנחה וערבית קודם החופה כי אחר התפלה ילכו לבית הכלה בשביל חופה ולברך ז' ברכות של חופה, והקהל קורין יהי שם, ויש מהקהל אומרים מאחר שלא ברכו ז' ברכות של חופה למה קורין יהי שם, ולכן לשאול ע"ז וכיוצא בזה עוד נמי כשיש מילה ולפעמים ימולו בבית אבי הבן וגם הקהל אין אומרים וידוי, ואפשר בזה שהם סומכים על אבי הבן שמתפלל עמהם:

9תשובה בדין החתן כיון שהוא ושושביניו וקרוביו הכל מוכנים אחר התפלה ביציאתם מבית הכנסת לילך לבית הכלה בשביל החופה ולברך ז' ברכות ראוי שכל הקהל לא יאמרו ודוי כיון דהוא ושושביניו מתפללים שם והחתן מוסיים ועומד ביקר תפארת מלכות וגם שהוא סמוך לכניסתו לבית החופה וז' ברכות. אבל דין המילה שאני דאומרים יהי שם לכבוד מצות המילה ותינוק הנימול וכיון דאין התינוק שם בבית הכנסת ואין מצות המילה נעשית שם בביה"כ לא שייך לומר יהי שם בשביל שאבי הבן מתפלל שם ואינו עושה המצוה שם ואין התינוק הובא שם. ואפי' שיש מנהג באיזה מקומות שאם נמצא מצות מילה בעיר אז כל אנשי העיר יאמרו יהי שם ואין אומרים ודוי, זה מנהג גרוע ובמקומנו לא יזכר ולא יפקד מנהג הזה, ואשר נמצא ממקצת שנים קודם זמן זה שגם בעיר בגדאד עושין כנידון שלהם שהמילה עושין בבית הנימול ואה"ב בא לביה"כ להתפלל וקורין יהי שם זה המנהג השמשים בדו אותו מלם באיזה פעמים כשרואין אה"ב עשיר עושה השמש חנופה בשביל כבודו וצועק יהי שם והחזן והקהל אינם יודעים על מה הוא וקורין יהי שם ואין אומרים ודוי כבר יזדמן לפעמים אשר לא כדת ואין לסמוך על זה ואינו חשוב מנהג:

10ואשר שאלתם במקומות שאין להפסיק כי אם לקדיש וקדושה וכו' למה אין עונים פסו' שלישי שהוא פסוק ימלוך ה' לעולם אלוהיך ציון:

11תשובה כתב הגאון ר"ז ז"ל בסי' ס"ו סעי' וא"ו וז"ל בקדושה יאמר רק פסוק קדוש ופסוק ברוך ולא יאמר פסוק ימלוך מפני כי פסוק ימלוך אין אומרים המלאכים ואינו מעיקר הקדושה, ויש מי שאומר שגם ימלוך הוא מעיקר הקדושה והעיקר כסברא הראשונה עכ"ל וכמ"ש הגאון מג"א ז"ל ע"ש:

12עוד מצינו בקדושה של יוצר אין אומרים פסוק ימלוך והיינו טעמא הוא קרוב לזה הטעם של סברא הא' הנז' וכמ"ש הרב מנחת אהרן ז"ל כלל י"ג וז"ל ואין אומרים ימלוך כמו שאומרים בקדושת העמידה של תפלת י"ח מפני שכאן אין אנו מזכירין אלא שבח שאומרים המלאכים וימלוך ישראל אומרים אותו על כן אין מקום לאומרו כאן, כ"כ הרב ש"צ בשם הכלבו עכ"ל. ובסה"ק מקבציאל כתבתי בס"ד כי כוונות של רבינו האר"י ז"ל בפסוקים הנז' נראה כי פסוק ימלוך הוא סיום כוונות של שני פסוקים קדוש וברוך, משמע דתלת פסוקי הנז' שייכי אהדדי וכיון דעונה קדוש וברוך צריך שיענה גם פסוק ימלוך, מיהו אין בדבריו הכרח לזה ולכן כיון דלסברת הפשטנים דעיקר שלא יענה להפסיק בפסוק ימלוך, ואין לנו בדברי רבינו האר"י ז"ל דבר ברור שחולק עליהם לכן כתבתי כל כהאי גוונא שב ואל תעשה עדיף משום חשש הפסק ולכך יאמר פסוק ימלוך בהרהור הלב כן כתבתי שם, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר: