שו"ת רב פעלים, חלק ד, אורח חיים ז

1שאלה בתולה גדולה שנפטרה ואין לה זרע לומר קדיש בשבילה ואביה רוצה שישכיר לה אדם אחד שיאמר קדיש בכל יום בשבילה יען כי הוא יש לו עסקים אצל הערביים ומוכרח לישב שם כמה חודשים ולהתפלל ביחיד ועל כן נעשה שואל אם יש תועלת למת בקדיש שאומר בשבילה איש זר שאינו קרוב שלה:

2תשובה זאת שאין לה זרע ודאי אם יאמר אביה הקדיש בעבורה יש בזה תועלת טפי מאיש זר שאינו קרוב שלה אך עכ"ז היכא דלא אפשר בו אה"נ יהיה לה תועלת בקדיש של אחר אע"פ שאינו קרוב שלה כי דבר זה שנהגו להשכיר אחד לומר קדיש על המת היכא דאין לו קרובים הוא מנהג קדמון ומנהג ישראל תורה היא והראיה שזה מנהג קדמון ויש לו סמך ע"פ חכמים הוא ממ"ש מרן ז"ל בב"י בסוף יו"ד וז"ל מצאתי כתוב אחד מדיירי העיר היה אומר קדיש עבור אמו שמתה בעירו ואחד שהיה מלמד בעיר והיה אומר קדיש בעבור אמו אבל לא מתה בעיר ולא היתה דירתם בעיר ואחת היתה זקנה שנח נפשה בעיר ולא עזבה בן ולא בת וקרוביה שכרו אחד שיאמר קדיש עבור נפשה וע"כ שלחו למהר"ר יוחנן נ"ע וזו טופס תשובתו וכו' ע"ש בדבריו הנז' שהנהיג בעירו מי שמת בעיר וגם בניו מדיירי העיר יש לו ב' חלקים נגד מי שמת במקום אחר ובנו דר בעיר וה"ה מי שמת בעיר והשכיר לו אחד שיאמר קדיש בעבורו כי המת יש לו זכות בקדישים מצד עצמו וגם הבן יש לו זכיה מצד עצמו ע"ש, והנה דין תביעה זו בקדישים לא שייכא במקומותינו כי כאן נוהגים שכל היתומים והקרובים שאומרים קדיש שיאמרו כל הקדישים כולם ביחד אך למדנו מתשובה הנז' שמנהג קדמון היה להם להשכיר אדם לומר קדיש בשביל נפש הנפטר נמצא יש תועלת בזה אע"פ שהוא איש זר:

3וכן מוכח ג"כ מתשובת מהריק"ו ז"ל שורש מ"ד שכתב וז"ל ומ"מ אמת הוא שנהגו שאפילו איש נכרי שאין קרוב כלל אומר קדיש בשביל אחר ואפילו במקום שיש אומרים בשביל אב ואם אלא שאינו נוטל כ"כ כמו מי שאומר בשביל אב ואם ותמיד עושין פשרה שיטול הנכרי שליש או רביע והשאר יטול הבן בשביל אביו ואמו עכ"ל ע"ש ועיין כסא אליה דפוס ירושלים בענין תענית רג"ל ימים במשכב זכור יבא אדם שיתענה וישלים לו החשבון ע"ש:.

4וראיתי להרב מהרח"פ ז"ל בספ' חיים בי"ד סי' קי"ד שכתב מה שנהגו בעירנו אזמיר ובכמה עיירות שנותנים קדיש בתרא להרב מורה צדק שבעיר שמעתי מפי קדוש מ"ר הרב הגדול מ"ז אור הירח ז"ל שהיה אומר כי יען אמירת הקדיש היא להגן על הנפש המת להצילו מן גיהנם והרי יש כמה מתים שבישראל שלא זכו לבנים שיאמרו קדיש עליו ולכן תיקנו שיאמר הרב מורה צדק קדיש והוא מגין לכל נפשות מת שמתו שאין להם מי שיאמר קדיש בעדם זת"ד עכ"ל ע"ש:

5הנה מוכח דיש תועלת בקדיש למת אפילו ע"י איש זר שאינו קרובו ועל כן יפה הוא עושה זה השואל להשכיר אחד יר"ש שיאמר בכל יום קדישים בעבור נפש בתו אך כבר ידוע מ"ש רבינו האר"י י"ל בס' הכוונות כי עיקר הקדיש שיש בו תועלת למת הוא קדיש בתרא שאומרים אתר פטום הקטורת קודם עלינו לשבח לכן טוב שזה האיש שאומר קדיש שיאמר קודם זה הקדיש בזה"ל הריני מוכן לומר עתה קדיש וברכו כתקנת חז"ל שתיקנו לאומרו אחר קריאת פטום הקטורת קודם אמירת עלינו לשבח והריני מכוין באמירת הקדיש זה לתועלת נפש פב"פ לעורר הרחמים למנוחת נפשה ורוחה ונשמתה במנוחות שאננות בגן עדן כל זה הנוסח יאמר קודם תנא דבי אליהו ואח"כ יאמר תנא דבי אליהו ויאמר הקדיש:

6גם עוד בכל יום אחר כל הקדישים בסוף היום יאמר בקשה זו יהירמ"י או"א שתחום ותחמול ותרחם ברוב רחמיך וחסדיך על נפש רוח ונשמה של פב"פ ולמען הקדישים שאמרתי אני עבדך ביום הזה תבטל כל המקטרגים והמשטינים ויעמדו מליצי יושר להליץ טוב על נפשה רוחה ונשמתה ותלוה אליהם השלום וישכנו במנוחת שלום השקט ובטח ותגביר חסדיך על מדת הדין ויתמתקו הגבורות הקשות על ידי פלא העליון שהוא חסדים גדולים ורחמים גמורים: יהיו לרצון וכו':