רי"ף עבודה זרה ג:

1זה היה מעשה בבית שאן ואמרו חכמים המעוטרות אסורות ושאינן מעוטרות מותרות:

2גמ' (דף יג.) ת"ר עיר שיש בה עבודת כוכבים אסור ליכנס לתוכה ולא מתוכה לעיר אחרת דברי ר"מ וחכ"א בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור אין הדרך מיוחדת לאותו מקום מותר ישב לו קוץ בפני עבודת כוכבים לא ישחה ויטלנו מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים ואם אינו נראה כמשתחוה מותר נתפזרו לו מעות בפני עבודת כוכבים לא ישחה ויטלם מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים ואם אינו נראה מותר [מעיין המושך לפני עבודת כוכבים לא ישחה וישתה מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים ואם אינו נראה מותר] פרצופות מקלחין מים בפני עבודת כוכבים הרי זה לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לעבודת כוכבים

3כיוצא בו לא יניח פיו ע"ג הסילון וישתה מפני הסכנה (דף יב:) מאי סכנה סכנת עלוקה מסייע ליה לר' חנינא דא"ר חנינא הבולע נימא של מים מותר להחם לו מים בשבת ומעשה באחד שבלע נימא של מים והתיר לו ר' נחמיה להחם לו חמין בשבת אדהכי והכי [מאי] אמר רב הונא בריה דרב יהושע ניגמע חלא:

4ת"ר לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים בלילה ואם שתה דמו בראשו מפני הסכנה מאי סכנה סכנת שברירי:

5תניא (דף יג.) רבי נתן אומר יום שעבודת כוכבים מנחת בו את המכס מכריזין ואומרים כל מי שיטול עטרה ויניח בראשו ובראש חמורו יניחו לו את המכס ואם לאו אל יניחו לו יהודי שנמצא שם מה יעשה יניח נמצא נהנה לא יניח נמצא מהנה מכאן אמרו הנושא ונותן ביריד של עבודת כוכבים בהמה תעקר כסות וכלים ירקבו מעות וכלי מתכות יוליך הנאה לים המלח אי זה עיקור מנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה

6וה"מ בלוקח מן התגר דשקלי מיניה מיכסא אבל בלוקח מבעה"ב דלא שקלי מיניה מיכסא שרי דתניא הולכים ליריד של עובדי כוכבים ולוקחין מהן בהמה ועבדים ושפחות בתים שדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהן מפני שהוא כמציל מידן ואם היה כהן מיטמא בחוצה לארץ לדון ולערער עמהן וכשם שמיטמא בחוצה לארץ כך מיטמא בבית הקברות בבית הקברות סלקא דעתך טומאה דאורייתא היא אלא אימא בית הפרס דרבנן ומיטמא ללמוד תורה ולישא אשה א"ר יהושע אימתי בזמן שאינו מוצא ללמוד אבל בזמן שמוצא ללמוד לא יטמא ר' יוסי אומר אף בזמן שמוצא ללמוד יטמא לפי שאין מן הכל אדם זוכה ללמוד אמר ר' יוסי מעשה ביוסף הכהן שהלך אחר