רי"ף עבודה זרה ו.
רי"ף עבודה זרה · Rif Avodah Zarah 6a
Open in the reader →1דבר אחר לא תתן להם מתנת חנם.
2לא תתן להם חן מסייע ליה לרב דאמר רבי יהודה אמר רב אסור לאדם לומר כמה נאה עובד כוכבים זה:
3תנו רבנן (דברים כ״ג:י׳) ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה באשת איש ואפילו מכוערת (דף כ:) ולא בבגדי צבע אשה ולא בחמורה ולא בחמור ולא בחזיר ולא בחזירה ולא בעוף ולא בעופה בשעה שנזקקין זה לזה ולא בבגדי צבע אשה א"ר יהודה אמר שמואל אפי' שטוחין ומונחין ע"ג הכותל אמר רב פפא ובמכיר את בעליהן
4תר ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה מכאן א"ר פנחס בן יאיר [ * גי' ד"ת תורה מביאה לידי זהירות] זהירות מביאה לידי זריזות זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי פרישות פרישות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי קדושה קדושה מביאה לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי ענוה ענוה מביאה לידי חסידות חסידות גדולה מכולן שנאמר (תהילים פ״ט:כ׳) אז דברת בחזון לחסידך ופליגא דר' יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי ענוה גדולה מכולן שנאמר (ישעיהו ס״א:א׳) רוח ה' אלהים עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים שלחני וגו' חסידים לא נאמר אלא ענוים הא למדת שהענוה גדולה מכולן
5ופירשוה בירושלמי זריזות מביאה לידי נקיות דכתיב (ויקרא טז) וכלה וכפר נקיות לידי טהרה שנא' וכפר עליו הכהן וטהר טהרה לידי קדושה שנא' (ויקרא טז) וטהרו וקדשו קדושה לידי ענוה דכתיב (ישעיהו נ״ז:ט״ו) כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח ענוה ליראת חטא דכתיב (משלי כ״ב:ד׳) עקב ענוה יראת ה' אמר רבי יצחק בן אלעזר מה שעשאתו החכמה עטרה לראשה עשאתו ענוה עקב לסוליתה דכתיב (תהלים קיא) ראשית חכמה יראת ה' וכתיב עקב ענוה יראת ה' יראת חטא לידי רוח הקודש דכתיב (משלי ב) אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא רוח הקודש לידי חסידות דכתיב אז דברת בחזון לחסידך חסידות לידי תחיית המתים דכתיב (יחזקאל ל״ז:י״ד) ונתתי רוחי בכם וחייתם תחיית המתים לידי אליהו זכור לטוב דכתיב (מלאכי ג׳:כ״ד) הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגו':
6ר' יהודה אומר מוכר הוא לו ע"מ לקוץ ת"ר מוכר הוא לו על מנת לקוץ וקוצץ דברי ר' יהודה ר"מ אומר אינו מוכר לו אלא קצוץ קמה ע"מ לקצור וקוצר דברי ר' יהודה ר"מ אומר אינו מוכר לו אלא קצורה שחת ע"מ לגזוז וגוזז דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר אינו מוכר לו אלא גזוזה איבעיא להו בהמה על מנת לשחוט ושוחט מהו התם הוא דלאו ברשותיה קיימא לא מצי משהי להו אבל בהמה כיון דברשותיה קיימא משהי לה או דילמא לא שנא תא שמע בהמה ע"מ לשחוט ושוחט דברי רבי יהודה ר' מאיר אומר אין מוכר אלא שחוטה והילכתא כר"מ דסתם מתני' כותיה:
7מתני' אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צרך לומר שדות ובסוריא משכירין (דף כא.) להם בתים אבל לא שדות ובחוצה לארץ מוכרין בתים ומשכירין שדות דברי ר"מ ר' יוסי אומר אף בארץ ישראל משכירין להם בתים אבל לא שדות ובסוריא מוכרין בתים ומשכירין שדות ובחוצה לארץ מוכרין