רי"ף בבא בתרא טו:

1ממחית אמר ליה כל תלתין יומין בשוקאי טרידנא ולא ידענא דאת נחית בגויה דביתאי אמר רבא עבדי אינשי דטרדי בשוקא כל תלתין יומין ולא קמא עליה חזקה:

2האי מימרא דרבא אוקמיה רבינו האי גאון זצ"ל בשעת חירום דלא קיימא חזקה אלא עד שיהא עמו במדינה אבל שלא בשעת חירום לא בעינן שיהא עמו במדינה דקי"ל מחאה שלא בפניו הויא מחאה דחברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה ומסתברא כוותיה ההוא דא"ל לחבריה מאי בעית בהאי ארעא אמר ליה מפלניא זבינתה דאמר לי דזבנה מינך אמר ליה ואת לאו קא מודית (דף ל:) דהאי ארעא דידי היה ואת לאו מינאי זבינתה זיל את לאו בעל דברים דידי את אמר ליה רבא דינא קאמר ליה.

3האי מעשה נמי פשיטא הוא ולית ביה ספיקא והלכתא כותיה דכל כי האי גוונא לא מוקמינן לה לארעא בידא דנתבע אלא היכא דאית ליה סהדי דדר בה ההוא דזבנא מיניה חד יומא ואכלה איהו שני חזקה אי נמי דאמר קמאי דידי זבנה מיניה ההוא פלניא דזבינתה אנא מיניה ואכלתה אנא שני חזקה או אכלה איהו שני חזקה כדבעינן למימר קמן

4אבל היכא דלית ליה סהדי דדר בה ההוא פלניא דזבנה מיניה אפילו חד יומא ולא קאמר איהו קמאי דידי זבנא מינך ואכלתה שני חזקה כגון האי דינא הוא דהדרא ארעא לגבי מרא ואזיל האי ומשתעי דינא בהדי מוכר דזבנה מיניה ואע"ג דלית ליה סהדי למרא קמא דארעא דיליה היא אלא האי הוא דקא מודה דארעא דיליה היא ולא אמרינן בכה"ג הפה שאסר הוא הפה שהתיר ומוקמינן לארעא בידיה אלא כיון דאודי דהאי ארעא להאי היא הוה ליה ודאי והאי דא"ל א"ל פלניא דזבנה מינך הוה ליה ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי הילכך דינא הוא דמהדר ליה לארעא להאי דאודי ליה דדיליה היא ואזל איהו ותבע לאידך דזבנה מיניה ואי אית ליה פסידא בהאי דאודי ליה איהו אפסיד נפשיה דלא איבעי ליה למיזבן ארעא הכין וחזינן לרבוותא בהאי מעשה שקלא וטריא ופלוגתא בפירושיה ואיכא מאן דאפקיה להאי מימרא דרבא מהלכתא ואנן לא סבירא לן הכי אלא כדכתבינא וטעמא תריצא הוא ולית ביה קושיא כלל

5ההוא דא"ל לחבריה מאי בעית בהאי ארעא א"ל אנא מפלניא זבינתה ואכלתה שני חזקה אמר ליה פלניא גזלנא הוא אמר ליה אית לי סהדי דאתאי ואימליכי בך ואמרת לי זיל זבון א"ל משום דאמינא השני נוח לי והראשון קשה ממני כמאן כאדמון דתנן העורר על השדה והוא חתום עליה בעד אדמון אומר השני נוח לי והראשון קשה ממני וחכ"א איבד את זכותו אפילו תימא רבנן עד כאן לא פליגי רבנן התם אלא בחיתום דקא עביד מעשה אבל דיבורא עביד איניש דמיקרי ואמר ההוא דא"ל לחבריה מאי בעית בהאי ארעא אמר ליה מפלניא זבינתה * בגמ' וברא"ש ליתא תיבות דזבנה מינך ונראה לענ"ד דכאן ט"ס הוא (ג"א) [וגם בד"ק הנך תיבות ליתא] דזבנה מינך ואכלתה שני חזקה א"ל פלוני גזלנא הוא א"ל והא אית לי סהדי דאתית באורתא לגבאי ואמרת לי זבנה ניהליה דאמינא איזבין דינאי אמר רבא עביד איניש דזבין דיניה:

6ההוא דא"ל לחבריה מאי בעית בהאי ארעא א"ל מפלניא זבנתה ואכלתה שני חזקה א"ל והא נקיטי שטרא דזבנא לי מארבע שנין א"ל מאי סברת שני חזקה