רי"ף בבא בתרא א:

1וכן בגינה מקום שנהגו לגדור מחייבין אותו אבל * במשנה בגמ' איתא אבל בבקעה מקום שנהגו שלא לגדור אין כו' (ג"א) בבקעה מקום שלא נהגו לגדור אין מחייבין אותו אלא אם רצה כונס בתוך שלו ובונה ועושה לו חזית מבחוץ לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים הרי הן שלו ואם עשו מדעת שניהן בונין כותל באמצע ועושה לו חזית מכאן וחזית מכאן לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהן:

2גמ' ( * כל זה אינו מהלכות [וכ"ה הב"ח וכן בד"ק ליתא] הגה"ה סברוה מאי מחיצה גודא (דף ב:) וטעמא דרצו הא לא רצו אין מחייבין אותו אלמא היזק ראיה לא שמיה היזק תא שמע וכן בגינה מקום שנהגו לגדור גינה שאני דאמר רבי * בגמ' איתא ר' אבא אבהו אמר רב הונא אמר רב אסור לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה ת"ש כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנותו עד ד"א נפל שאני ת"ש כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר היזיקא דרבים שאני ת"ש החלונות מלמעלן ומלמטן ( * בגמ' ליתא תיבת עד וכן לקמן במשנה (דף כב.) ליתא תיבת עד. וגם צ"ל ארבע כי ארבעה בה"א הוא טפחים (ג"א) עד) ארבעה ותניא עליה מלמעלה שלא יציץ ויראה מלמטן כדי שלא יעמוד ויראה מכנגדן שלא יאפיל היזיקא דבית שאני ת"ש דאמר שמואל גג הסמוך לחצר חבירו עושין לו מעקה גבוה ד' אמות שאני התם דא"ל בעל החצר לבעל הגג לא ידענא בהי עידנא אתית דאיצטנע מינך דלדידי קביעי לי תשמישי לדידך לא קביעי תשמישתך ע"כ):

3(דף ג.) מאי מחיצה פלוגתא כדכתיב (במדבר ל״א:מ״ג) ותהי מחצת העדה וכיון דרצו לחלוק בונין את הכותל בעל כרחן אלמא היזק ראיה שמיה היזק ואי היזק ראיה שמיה היזק מאי איריא רצו כי לא רצו נמי פלגי אמר רבי יוחנן משנתנו בשאין בה דין חלוקה אבל יש בה דין חלוקה אע"ג דלא בעי למפלג אלא חד מינייהו פלגי דהיזק ראיה שמיה היזק ואי [ * גי' ד"ת משנתנו בשאין בה דין חלוקה] כי רצו מאי הוי להדרו בהו