רי"ף בבא בתרא כב.

1הוה ידעת איהו נמי לא הוה ידע * לשון הרי"ף (ג"א) רבי יהודה מאי היא דתנן (דף לח.) א"ר יהודה לא אמרו ג' שנים אלא כדי שיהא באספמיא ויחזיק שנה וילך ויודיעו שנה ויבוא לשנה אחרת דשמעת מינה דבפניו לאלתר הויא חזקה ר' ישמעאל מאי היא (דף נט:) דההוא דפתח חלונותיו לחצר השותפין בא לפני ר' ישמעאל בר ר' יוסי אמר לו החזקת בני החזקת בא לפני ר' חייא א"ל יגעת בני ופתחת יגע בני וסתום:

2רב כהנא שקל בידקא בארעיה אזל הדר גודא בארעא דלאו דידיה (דף מא:) אתא לקמיה דרב יהודה אזל אייתי תרי סהדי חד אמר תלת אציאתא עייל וחד אמר תרתי אציאתא עייל א"ל זיל אהדר תרי מגו תלתא כמאן כרשב"א דתניא ר' שמעון בן אלעזר אומר לא נחלקו ב"ש וב"ה על שני כתי עדים שכת אחת אומרת מאה ואחת אומרת מאתים שיש בכלל מאתים מנה על מה נחלקו על כת אחת שבית שמאי אומר נחלקה עדותן וב"ה אומר יש בכלל מאתים מנה א"ל הא מייתינא איגרתא ממערבא דלית הלכתא כרשב"א אמר ליה לכי תייתי

3ההוא גברא דדר בקשתא בעיליתא ארבע שנין אתא מאריה דביתא אשכחיה אמר ליה מאי בעית בהאי ביתא א"ל מפלניא זבינתיה דזבניה מינך אתא לקמיה דר' חייא א"ל אי אית לך סהדי דדר ביה ההוא מקמך אפילו חד יומא מוקמינן ליה בידך ואי לא לא:

4אמר רב הוה יתיבנא קמיה דחביבי ואמרי ליה וכי אין אדם עשוי ליקח ולמכור בלילה וחזיתיה לדעתיה דאי אמר ליה קמאי דידי זבנה מיניה הוה מהימן מיגו דאי בעי אמר זבינתיה מינך מהימן אמר רבא כוותיה דר' חייא מסתברא דקתני והבא מחמת ירושה אינו צריך טענה טענה הוא דלא בעי הא ראיה דדר בה אבוה בעי וכן הלכתא איבעיא להו נראה בו מאי אביי אמר היא היא רבא אמר עביד איניש דסאיר ולא זבין והילכתא כרבא:

5ג' לקוחות מצטרפין אמר רב וכולן בשטר כי היכי דליהוי להו קלא דלישמע מארי ארעא ואי לא מיחה הוי חזקה ואע"ג דלא אכלי כל שום חד מהני שלשה לקוחות אלא חדא שתא הרי אלו מצטרפין והויא חזקה על מארי ארעא (דף מב.) ת"ר אכלה האב שנה והבן שנה והלוקח שנה האב שתים והבן שנה האב שנה והבן שתים הרי זו חזקה למימרא דלוקח אית ליה קלא והא תניא אכלה בפני האב שנה