רי"ף בבא בתרא כט.

1דזכי זוכיא אדעתא דארעא קני אדעתא דציבי לא קני היכי דמי שקיל רברבי וזוטרי אדעתא דארעא שקל רברבי ושבק זוטרי אדעתא דציבי ואמר שמואל האי מאן דתקיל תיקלא אדעתא דארעא קני אדעתא דבי דרי לא קני היכי דמי מוליא במוליא ונצא בנצא אדעתא דבי דרי שקיל מוליא ושדא בנצא אדעתא דארעא ואמר שמואל האי מאן דפתח מיא לארעיה אדעתא דארעא קני אדעתא דכורי לא קני היכי דמי אי דעבד תרי בבי חד דמפיק וחד דמעייל אדעתא דכורי פתח חד בבא אדעתא דארעא

2ההיא איתתא דאכלה דיקלא בתפשיחא תליסר שנין אתא ההוא גברא קא רפיק תותיה פורתא אתא לקמיה דלוי ואמרי לה קמיה דמר עוקבא אוקמה בידיה אתיא קא צוחה קמיה אמר לה מאי אעביד ליך דלא אחזיקת בדמחזקי אינשי אמר רב הצר צורה בנכסי הגר קנה דרב לא קנייה לגינתא דבי רב אלא בצורתא

3איתמר שדה המסוימת במצריה אמר רב הונא אמר רב כיון שהכיש בה מכוש אחד קנה את כולה ושמואל אמר לא קנה אלא מקום מכושו בלבד והלכתא בהא כרב דהא ר"נ סבירא ליה הכין ועבד בה עובדא:

4(דף נד:) אינה מסוימת במצריה עד כמה אמר רב פפא בדאזיל תיארא דתורי והדר:

5אמר רב יהודה אמר שמואל נכסי עובד כוכבים הרי הן כמדבר * איירי בזמן שהיו העובדי כוכבים פרועים בלי חוקים ומשפטים שבין אדם לחבירו. ומדדו אז להם במדתם וכדאמר לקמן והנ"מ באתרא דלית בי הורמאנא דמלכא כו'. המחזיק בהן זכה מאי טעמא עובד כוכבים מכי מטי זוזי לידיה הוא דמיסתליק ליה וישראל לא קני עד דמטי שטרא לידיה הילכך הוו ליה כנכסי מדבר וכל המחזיק בהן זכה והני מילי באתרא דלית ביה הורמאנא דמלכא אבל באתרא דאית בי הורמאנא דמלכא ואמר לא ליכול ארעא אלא באיגרתא לא קני דאמר שמואל דינא דמלכותא דינא (דף נה.) שלח רב הונא בר אבין ישראל שלקח שדה מן העובד כוכבים ובא אחר והחזיק בה אין מוציאין אותה