רי"ף בבא בתרא ל.

1ספק ביאה טהור ספק מגע טומאה טמא) * אולי צ"ל בב"מ :

2גרסינן בפרק שור שנגח את הפרה (דף מט:) אמר רבא משכונו של ישראל ביד הגר ובא ישראל אחר והחזיק בו מוציאין אותו מידו מאי טעמא כיון דמית ליה גר פקע ליה שעבודיה משכונו של גר ביד ישראל ובא ישראל אחר והחזיק בו זה קנה כנגד מעותיו וזה קנה את השאר ואקשינן ואמאי תקנה לו חצרו מדר' יוסי בר חנינא דאמר חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו ואסיקנא והלכתא דליתיה למשכון בחצרו אבל איתיה למשכון בחצרו קניא ליה חצרו ולית ליה למחזיק ולא מידי:

3(דף נו:) מתני' היו שנים מעידין אותו שאכלה שלש שנים ונמצאו זוממין משלמין לו את הכל שנים בראשונה שנים בשניה ושנים בשלישית (דף נו:) משלשין ביניהם שלשה אחים ואחד מצטרף עמהן הרי אלו שלש עדיות והן עדות אחת [להזמה]:

4גמ' מתניתין דלא כרבי עקיבא דאי ר"ע הא אמר דבר ולא חצי דבר וכו' הא שמעתא קמקשו בה רבוותא הכי מ"ש גבי שני חזקה דהיא מתקיימת בשלשה כתי עדים ומ"ש גבי שתי שערות שאין מתקיימת בשתי כתי עדים אם שתי כתי עדים לגבי שתי שערות חצי דבר למה לא יהו שלש כתות לגבי שני חזקה חצי דבר והא לא קיימא חזקה עד דאיכא כולהו ולא אשכחו לה פירוקא

5והדין הוא פירוקא לא דמיא חזקה לשתי שערות דעדות כל שתא ושתא משני חזקה דבר מעליא הוא דהא מיחייב לאהדורי פירי דתרתי שני אפומייהו כד לא אתיא כת שלישית וכד אתיא כת שלישית ומסהדא דאכלה שנה שלישית הרי מלאו ליה תלת שנין וקיימא ליה חזקה ואי לאו דינא דחזקה הוה מיחייב לאהדורי פירי דתלת שנין אלא כיון דמלאו ליה תלת שנין קיימא לה חזקה וקיימא ארעא בידיה ודידיה הוה קא אכיל והיינו טעמא דמצטרפו לענין חזקה דמגו דהויא עדות לענין פירי הויא עדות לענין חזקה דהא בהא תליא אבל שתי שערות ליכא למימר בהו הכי דכיון דלא מסהיד אלא בחדא חדא שערה * צ"ל שנים אומרים אחת בגבה ושנים אומרים אחת בכריסה וכ"ה מסקנת הש"ס אחד אומר אחת בגבה ואחד אומר אחת בכריסה ואנן בעינן שתי שערות במקום אחד לא הויא עדותן עדות דחדא שערה חצי דבר הוא ולא מהניא מידי דלא עבדינן בה עובדא וכמאן דליתיה דמיא והויא ליה כג' שנים שאינן רצופות הילכך לא מצטרפי והרי איתברר לך ( * ד"ת מ"ז הדבר) דשניאן שני חזקה משתי שערות ואיפריק