רי"ף בבא בתרא ג.

1וכן הלכתא:

2( * כל זה מוחק הד"ת רוניא זבין ארעא אמצריה דרבינא סבר רבינא לסלוקיה משום דינא דבר מצרא אמר ליה רב * בגמ' איתא א"ל רב ספרא בריה דרב ייבא לרבנא כו' כמו בנימוקי יוסף (ג"א) סמא אמרי אינשי ארבעה לצלא וארבעה לצללא) :

3מתני' כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן מארבע אמות ולמעלה אין מחייבין אותו לבנותו סמך לו כותל אחר אע"פ שלא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן:

4גמ' אמר ריש לקיש הקובע זמן לחבירו ואמר לו פרעתיך בתוך זמנו אינו נאמן ולואי שיפרענו בזמנו (דף ה:) והלכתא כריש לקיש ואפי' מיתמי ואע"ג דאמר מר הכא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה חזקה לא עביד איניש דפרע בגו זמניה

5איבעיא להו תבעו לאחר זמנו וא"ל פרעתיך תוך זמנו מהו מי אמרינן מה לי לשקר במקום חזקה (דף ו.) או לא ולא איפשיטא וכל כה"ג חומרא לתובע וקולא לנתבע הילכך משתבע שבועת היסת דפרעיה ומיפטר * גם זה שפת יתר ונמחק ד"ת (תא שמע בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן אימת אילימא דאמר פרעתי בזמנו פשיטא אלא לאו תוך זמנו (אלמא עביד איניש דפרע בגו זמנו) שאני התם דכל שעתא ושעתא זמניה הוא ת"ש מסיפא בחזקת שלא נתן אימת אילימא דתבע לאחר זמן וא"ל פרעתיך בזמנו אמאי בחזקת שלא נתן אלא לאו שתבעו אחר זמנו ואמר פרעתיך בתוך זמנו אלמא לא אמרינן מיגו במקום חזקה שאני התם דמימר אמר מי יאמר דמחייבי לי רבנן גרסינן בגמרא האומר לחברו מנה לי בידך והלה אומר הן למחר אמר תנהו לי נתתיו לך פטור אין לך בידי חייב