רי"ף בבא בתרא מו.

1יהודה בן בתירה מתיר ביין מפני שממעט את התיפלה וכשם שאין מוציאין מא"י לחו"ל כך אין מוציאין לסוריא ור' מתיר (דף צא.) מאפרכיא לאפרכיא ת"ר אין משתכרין בארץ ישראל בדברים שיש בהן חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות אמרו עליו על ר' אלעזר בן עזריה שהיה משתכר ביין ובשמן בארץ ישראל ביין כר' יהודה בן בתירה דסבר כיון דממעט את התיפלה מותר שמן באתריה דרבי אלעזר בן עזריה שכיח משחא טובא:

2ת"ר אין משתכרין פעמים בביצים פליגי בה רב ושמואל חד אמר תגרא לתגרא וחד אמר * בגמ' איתא על חד תרי (ג"א) זוזא אחבריה:

3ת"ר מתריעין על פרקמטיא ואפילו בשבת. אמר ר' יוחנן * מדפו"י [כגון] כלי פשתן בבבל ושמן ויין בא"י משום דמינייהו רובא דחיותייהו א"ר יוסף והוא דזל וקם עשרה בשיתא:

4ת"ר אין יוצאין מארץ לחוצה לארץ אא"כ עמדו סאתים חטים בסלע אר"ש אימתי בזמן שאינו מוצא ליקח אבל בזמן שמוצא ליקח אפילו עמדו סאה בסלע לא יצא (דף צא:) אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לא שנו אלא מעות בזול ופירות ביוקר אבל מעות ביוקר ופירות בזול אפילו עמדו ד' סאין בסלע יצא וא"ר יוחנן נהירנא כדהוו ד' סאין בסלע והוו נפישי נפיחי כפן בטבריא מדלית איסר וא"ר יוחנן נהירנא כדלא הוו מיתגרין פעליא למידנח קרתא מריח פיתא [מייתין] ואמר ר' יוחנן נהירנא כדהוה בצע ינוקא חרובא והוו נגידי חוטי דדובשא על תרין דרעוהי:

5סליקא לה המוכר את הספינה

6(דף צב.) המוכר פירות לחבירו ולא צימחו אפי' זרע פשתן אינו חייב באחריותן רשב"ג אומר זרעוני גנה שאינן נאכלין חייב באחריותן:

7גמ' (דף צג.) * ע"ש הרבה שינויים (ג"א) ת"ר המוכר זרעוני גנה לחבירו זרעים שאינן נאכלין זרען ולא צימחו חייב באחריותן זרעים הנאכלים זרען ולא צימחו אינו חייב באחריותן ואם התנה עמו מתחלה לזרע חייב באחריותן (דף צג:) מה הוא נותן לו דמי זרע וי"א אף הוצאה והלכתא כת"ק.

8* לשון הרי"ף (ג"א) והני מילי דלא צימחו מחמת עצמן אבל מחמת דבר אחר כגון שלקו בברד או כיוצא בו אינו חייב באחריותן:

9(דף צב.) איתמר המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן רב אמר ה"ז מקח טעות ושמואל אמר יכול לומר לו לשחיטה מכרתיו לך וליחזי האי גברא אי לשחיטה אי לרדיא זבין בגברא דזבין להא ולהא וליחזי דמי היכי יהיב לא