רי"ף בבא בתרא מז:

1זביד בר אושעיא מרתף של יין אני מוכר לך נותן לו יין שכולו יפה מרתף זה של יין אני מוכר לך נותן לו יין שכולו יפה ומקבל עליו עשר קוססות למאה וזה הוא אוצר ששנו חכמים ותניא בברייתא מרתף של יין אני מוכר לך נותן לו יין שכולו יפה מרתף זה של יין אני מוכר לך נותן לו יין הנמכר בחנות מרתף זה אני מוכר לך אפילו כולו חומץ הגיעו וקשיאן אהדדי ומשנינן (דף צה:) דרב זביד דא"ל למקפה וברייתא דלא א"ל למקפה הלכך מרתף של יין וא"ל למקפה נותן לו יין שכולו יפה מרתף זה של יין וא"ל למקפה נותן לו יין שכולו יפה ומקבל עליו עשר קוססות למאה מרתף זה של יין ולא אמר ליה למקפה נותן לו יין הנמכר בחנות מרתף זה סתם ולא אמר ליה של יין אפילו כולו חומץ הגיעו

2ואיבעיא לן מרתף של יין סתם ולא אמר ליה זה ולא אמר ליה למקפה מאי פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר מקבל וח"א אינו מקבל מ"ד מקבל דייק מדרב זביד ומ"ד אינו מקבל דייק מברייתא ואקשינן ולמאן דדייק מדרב זביד קשיא ברייתא ופריק חסורי מחסרא והכי קתני בד"א דא"ל למקפה הא לא א"ל למקפה מקבל וקיי"ל דכל היכא דפליגי רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל וקי"ל נמי דכל ספק ממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע הלכך מקבל ומוקמינן למתני' כדברי המיקל על המוכר שהוא הנתבע ולא צריכנא לאוקומי מתניתין בדאמר ליה זה ולא מפקינן לה מפשטא:

3(דף צז:) קנקנין כשרון מקבל עליו עשר פוטסאות למאה:

4תאנא פוטסאות נאות ומגופרות: מתני' המוכר יין לחבירו והחמיץ אינו חייב באחריותו ואם ידוע שיינו מחמיץ הרי זה מקח טעות (דף צח.) אמר לו יין מבושם אני מוכר לך חייב להעמיד לו עד העצרת