רי"ף בבא בתרא נז.

1רבי אבא לרב יוסף בר חמא היה יודע לו בעדות קרקע עד שלא נסתמא ונסתמא פסול ושמואל אמר כשר אפשר דמיכוין מצרנהא אבל גלימא לא ורב ששת אמר אפילו גלימא אפשר דמיכוין מדת ארכו ורחבו אבל נסכא לא ורב פפא אמר אפילו נסכא אפשר דמיכוין מדת משקלותיו מיתיבי היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו פיקח ונתחרש פיתח ונסתמא שפוי ונשתטה פסול אבל היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו ומתה בתו פיקח ונתחרש וחזר ונתפקח שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה פיתח ונסתמא וחזר ונתפתח כשר זה הכלל כל שתחלתו בכשרות וסופו בכשרות כשר (דף קכח:) ותיובתא דכולהו תיובתא:

2שלח ליה ר' אבא לר"י בר חמא האומר על תינוק בין הבנים בכור הוא נאמן כר' יהודה ור' יוחנן אמר אינו נאמן כרבנן:

3שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא האומר תטול אשתי כא' מן הבנים נוטלת כא' מן הבנים אמר רבא בנכסים של עכשיו ובבנים הבאים לאחר מיכן:

4שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא המוציא שטר חוב על חבירו מלוה אומר לא נפרעתי כלום ולוה אומר פרעתי מחצה והעדים מעידין שפרעו כולו.

5נשבע וגובה מחצה מנכסים בני חורין אבל מנכסים משועבדים לא מאי טעמא אמרי לקוחות אנן אעדים סמכינן ואפילו לרבי עקיבא דאמר משיב אבדה הוה הני מילי היכא דליכא שטרא אכל היכא דאיכא * עדים שטרא אירתותי מירתת מתקיף לה מר בר רב אשי אדרבה אפילו לר"ש בן אלעזר דאמר מודה במקצת הטענה הוה הני מילי היכא דליכא עדים דקא מסייעי ליה אבל היכא דאיכא עדים דקא מסייעי ליה ודאי משיב אבדה הוה דרש מר זוטרא משמיה דרב שימי בר אשי הילכתא ככל הני שמעתתא כדשלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא * בגמ' איתא א"ל רבינא לרב אשי דר"נ כו' (ג"א) א"ל רבינא למר זוטרא דרב נחמן מאי א"ל אין גובין מתנינן לה וכן אמר ר"נ אין גובין ואלא הילכתא לאפוקי מאי (דף קכט.) אי