רי"ף בבא בתרא נח:

1ר' יוחנן בן ברוקא אומר אם אמר על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין ועל מי שאין ראוי ליורשו אין דבריו קיימין:

2גמ' תניא אמר ר' ישמעאל לא נחלקו אבא וחכמים על אחר במקום בת ובת במקום בן שלא אמר כלום על מה נחלקו על בן בין הבנים ובת בין הבנות שאבא אומר יירש וחכ"א לא יירש אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוחנן בן ברוקא וכן אמר * בגמ' איתא בשני המקומות רבא וכן התוס' ביבמות דף לו: ד"ה ואר"ל גרסי' ג"כ רבא ע"ש (ג"א) רבה הלכה כרבי יוחנן בן ברוקא אמר רבה מאי טעמיה דרבי יוחנן בן ברוקא אמר קרא (דברים כ״א:ט״ז) והיה ביום הנחילו את בניו התורה נתנה רשות לאב להנחיל לכל מי שירצה

3ודוקא היכא דליכא בכור אבל היכא דאיכא בכור אי אמר בלשון ירושה לא אמר כלום כדתנן ריבה לאחד ומיעט לאחד והשוה להן את הבכור דבריו קיימין ואם אמר משום ירושה לא אמר כלום ועוד תניא אבא חנן אומר משום ר"א (דף קל) מה ת"ל (דברים כ״א:ט״ז) לא יוכל לבכר לפי שנאמר והיה ביום הנחילו את בניו התורה נתנה רשות לאב להנחיל לכל מי שירצה שיכול והלא דין הוא ומה פשוט שיפה כחו שנוטל בראוי כבמוחזק התורה נתנה רשות לאב להנחיל לכל מי שירצה בכור שהורע כחו שאינו נוטל בראוי כבמוחזק לא כ"ש תלמוד לומר לא יוכל לבכר

4אמר רב זריקא אמר רבי אמי אמר רבי חנינא הלכה כר' יוחנן בן ברוקא א"ל ר' אבא הורה איתמר במאי קא מיפלגי מר סבר הלכה עדיפא ומר סבר מעשה רב

5ת"ר אין לומדים הלכה לא מפי תלמוד ולא מפי מעשה עד שיאמרו לו הלכה למעשה שאל ואמרו לו הלכה למעשה ילך ויעשה מעשה ובלבד שלא ידמה מאי ובלבד שלא ידמה א"ר אשי ובלבד שלא ידמה בטרפות דתניא אין אומרין בטרפות זו דומה לזו שהרי חותכה מכאן וחיתה וחותכה מכאן ומתה א"ל רבי אסי לר' יוחנן כי אמר לן מר הלכה ניעביד מעשה א"ל * לא תעבודו עד דאמינא לכו כו' כ"ה בגמ' (ג"א) עד דאמינא לכו הלכה למעשה אמר להו רבא לרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע כי אתי פיסקא דידי לקמייכו וחזיתו ביה פירכא לא תיקרעוניה עד דאתיתו לגבאי דאי אית לי טעמא אמינא לכו ואי לא הדרנא כי לאחר מיתה לא מיקרע תיקרעוניה ולא מיגמר תגמרון מיניה לא מיקרע תיקרעוניה דאי הואי דילמא הוה אמינא לכו טעמא (דף קלא.) ומיגמר לא תגמרון מיניה דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות

6בעי רבא בבריא היאך כי קאמר ר' יוחנן בן ברוקא בשכיב מרע אבל בבריא לא או דילמא ל"ש ולא איפשיטא הילכך לא עבדינן בה עובדא בבריא: