רי"ף בבא בתרא סה.

1יורש הוי ומלוה על פה גובה מן היורשים או דילמא לוקח הוי ומלוה על פה אינו גובה מן הלקוחות אמר לו תניתוה נישאו גדולות ישאו קטנות ותאני רבי חייא נישאו גדולות לבעל ישאו קטנות מבעל אלמא בעל יורש הוי ודחינן דילמא שאני פרנסה דאית לה קלא וכמלוה בשטר דמיא אבל בעל לוקח הוי ולא איפשיטא בעיין הלכך מלוה על פה לא גבי מיניה דבעל ואיהו אפסיד אנפשיה דלא איבעי ליה לאוזפי בלא שטרא:

2שלח רבין באיגרתיה מי שמת והניח אלמנה ובת אלמנתו ניזונית מנכסיו נשאת הבת אלמנתו ניזונית מנכסיו מתה הבת א"ר יהודה בן אחותו של ר' יוסי בר חנינא ע"י היה מעשה ואמרו אלמנתו ניזונית מנכסיו דשויוה רבנן (דף קלט:) הכא כיורש משום פסידא דאלמנתו והא דאמר ר' יוסי בר חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות שויוה רבנן כי לוקח משום פסידא דידיה ולא חיישינן לפסידא דלקוחות דאינהו אפסידו אנפשייהו דלא איבעי להו למיזבן מאיתתא דיתבה תותי גברא:

3סליקא לה פרק יש נוחלין

4מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים יירשו והבנות יזונו נכסים מועטין הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים אדמון אומר בשביל שאני זכר הפסדתי אמר ר"ג רואה אני את דברי אדמון:

5מ' ולית הלכתא כאדמון ואע"ג דגרסינן בפרק שני דייני גזרות (דף קט.) אמר רב יצחק משמא דחזקיה כל מקום שאמר ר"ג רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו בהא לית הלכתא כוותיה דסוגיא דשמעתא כת"ק סלקא:

6וכמה מרובין אמר רב יהודה אמר שמואל כל שיזונו מהם אלו ואלו עד שיבגרו איתמר נמי כי אתא רבין א"ר יוחנן ואמרי לה אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל שיזונו מהם אלו ואלו עד שיבגרו הן הן מרובים ואינך הן הן מועטין ואי ליכא לאלו ולאלו עד שיבגרו (דף קמ.) מאי אמר * בגמ' וברא"ש אית' אמר רבא (ג"א) רבה מוציאין להן מזונות לבנות עד שיבגרו והשאר לבנים וה"מ במקרקעי אבל במטלטלי כיון דבתקנתא דבתראי הוא דמיתזני אע"ג דמועטין נינהו ניזונין מהן אלו ואלו דלא תקינו להו רבנן אלא למהוי כבנים אבל למהוי יתיר מבנים ולמשקל הכל לא והכי שדר גאון