רי"ף בבא בתרא סו:

1לא קנה ומסקנא דלא קנה מ"ט (דף קמג.) דאילו א"ל קני כחמור מי קני הכא נמי לא קני דאיתמר קני כחמור לא קני את וחמור רב נחמן אמר קנה מחצה ורב המנונא אמר לא קנה ולא כלום ורב ששת אמר קנה הכל וקיימא לן הלכה כרב נחמן בדיני ההוא דאמר לה לדביתהו ניכסי ליך ולבניך אמר רב יוסף קני פלגא אמר רב יוסף מנא אמינא לה דתניא רבי אומר (ויקרא כ״ד:ט׳) והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו (דף קמג:) והלכתא כרב יוסף.

2ההוא דשדר פיסקי דשיראי לביתיה אמר רב אמי הראויין לבנים לבנים והראויין לבנות לבנות ולא אמרן אלא דלית ליה כלתא אבל אית ליה כלתא לכלתיה שדר ואי בנתי' לא נסיבן לא שביק בנתיה ומשדר לכלתיה ירושלמי בפרק שני דייני גזלות מי ששלח ממדינת הים ואמר ינתנו אלו לבני בנותיו בכלל ואם אמר בשעת מיתה אלו לבני אין הבנות בכלל:

3ההוא דאמר להו נכסאי לבניי הוה ליה ברא וברתא מי קרו אינשי לברא בני או לא אמר אביי ת"ש (בראשית מ״ו:כ״ג-כ״ד) ובני דן חושים רבא אמר (במדבר כ״ו:ח׳-ט׳) ובני פלוא אליאב רב יוסף אמר (דברי הימים א ב׳:ח׳) ובני * צ"ל כמו בגמ' ובני איתן עזריה (ג"א) (נתן) עזריה ההוא דאמר להו נכסי לבני הוה ליה ברא ובר ברא מי קארו אינשי לבר ברא בני או לא רב חביבא אמר קארו אינשי לבר ברא בני ומר בר רב אשי אמר לא קארו אינשי לבר ברא בני תניא כותיה דמר בר רב אשי המודר הנאה מבנים מותר בבני בנים:

4גרסינן בסוף כתובות (דף קט:) ההוא דאמר להו דיקלא לברת שכיב ושבק תרי פלגי דיקלי מי קארו אינשי לתרי פלגי דיקלי דיקלא או לא אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי קאמר אבימי מהגרוניא קארו אינשי לתרי פלגי דיקלי דיקלא:

5גרסינן בפרק הכותב (דף פה:) ההוא דאמר להו נכסי לטוביה שכיב אתא טוביה א"ר יוחנן הרי בא טוביה אמר לטוביה ואתא רב טוביה לטוביה אמר לרב טוביה לא אמר ואי איניש דגייס ביה הא גייס ביה אתו שני טוביים שכן ותלמיד חכם תלמיד חכם קודם קרוב ותלמיד חכם תלמיד חכם קודם.

6איבעיא להו שכן וקרוב מאי ת"ש (משלי כו) טוב שכן קרוב מאח רחוק שניהם שכנים שניהם קרובין שניהם תלמידי חכמים שודא דדייני:

7גרסינן בפרק האומר התקבל גט זה לאשתי (דף סה:) גניבא יוצא בקולר הוה כי קא נפיק אמר להו הבו ארבע מאה זוזי לרבינא מחמרא דנהר פקוד (דף סו.) קשיא ליה לר' אבא חמרא לא קאמר דמי חמרא לא קאמר מחמרא קאמר ואידך מחמרא כדי ליפות את כחו:

8גרסינן בפרק יום טוב שחל להיות ערב שבת (דף כ.) ההוא גברא דאמר להו הבו ארבע מאה זוזי לפלוני ולינסוב ברתי א"ר פפא ארבע מאה שקיל ברתיה אי בעי נסיב ואי לא בעי לא נסיב אבל אי אמר לינסוב ברתי והבו ליה אי נסיב אין ואי לא נסיב לא מאי טעמא לישנא קמא לישנא דמתנה היא בין בזוזי בין בברתא הילכך אי בעי תרוייהו שקיל ואי בעי חד מינייהו שקיל אבל לישנא בתרא ברתיה תנאה וזוזי מתנה הילכך אי מקיים ליה לתנאיה שקיל ואי לא לא שקיל:

9מתני' הניח בנים גדולים וקטנים והשביחו הגדולים את הנכסים השביחו לאמצע ואם אמרו גדולים ראו מה שהניח אבא הרי אנו עושין