רי"ף בבא בתרא עג.

1למבדקיה לגיטין ביבם בן ט' שנים ויום אחד שבא על יבמתו קנאה ואינו נותן גט עד שיגדיל לחליצה לאפוקי מדר' יוסי דאמר איש כתוב בפרשה אבל אשה בין גדולה בין קטנה קמ"ל דמקשינן אשה לאיש ולמיאונין לאפוקי מדר' יהודה דאמר עד שירבה השחור על הלבן ולמכור בנכסי אביו עד שיהא בן כ' שנה לאפוקי ממ"ד מבן י"ח שנה והילכתא כרב נחמן אמר שמואל בכולהו.

2מהא שמעינן דהילכתא כמ"ד מבן כ' וחזינן ביני רבוותא פלוגתא בהני מילי דכתבינן איכא מאן דס"ל כדכתבינן ואיכא מאן דס"ל דהאי דאמר רב נחמן אמר שמואל ולמכור בנכסי אביו עד שיהא בן כ' אכולהו קאי דבדקינן לכולהו מכי מטי זמן בגרות עד דמטו כ' שנה ומסייעי להאי סברא מהא דשלח גידל בר מנשה לרבא (דף קנה:) וקאמר דהאי דקאמר לאפוקי ממ"ד מבן י"ח לאו אהני דאיפליגו אליבא דר"נ קיימי דש"מ דהילכתא כמ"ד מבן כ' שנה אלא אהאי מתני' קיימינן דתנן (נדה דף מז:) * בדפו"י ליתא לתיבת בוגרת וכן בנדה שם ליתא (בוגרת) בת כ' שנה שלא הביאה ב' שערות תביא ראיה שהיא בת כ' שנה והיא אילונית לא חולצת ולא מתיבמת ובן כ' שנה שלא הביא ב' שערות יביא ראיה שהוא בן עשרים והוא הסריס לא חולץ ולא מיבם כדברי ב"ה ב"ש אומרים זה וזה בן י"ח רבי אליעזר אומר הזכר כדברי ב"ה והנקבה כדברי ב"ש שהאשה ממהרת לבוא לפני האיש ועלה קא אמרינן הכא לאפוקי ממ"ד מבן י"ח אבל האי מימרא דאיתמר משמיה דר"נ מבן י"ח ומבן כ' לית הילכתא כוותייהו דהא איפסיקא הילכתא כגידול בר מנשה

3והאי סברא איכא עליה כמה פירכי חדא דא"כ לא איבעי ליה למימר עד שיהא בן כ' אלא הכי איבעי ליה למימר עד עשרים שנה ועוד אי ליכא הפרש בין נכסיו לנכסי אביו למה ליה למימר ולמכור בנכסי אביו לימא ולמכור בנכסים סתם אי נמי ולמכור בקרקעות מ"ט קאמר ולמכור בנכסי אביו אלא ש"מ ולמכור בנכסי אביו דוקא ועוד כדהדרינן אכל חדא מינייהו ואמרי' לחליצה לאפוקי מדר' יוסי למיאונין לאפוקי מדר' יהודה הוה מיבעי ליה למימר עד כ' שנה לאפוקי ממ"ד מבן י"ח שנה ולא לימא ולמכור בנכסי אביו ולא לימא מבן י"ח אלא בן שמונה עשרה לחוד ועוד דלא צריך לאפוקי מההיא מתני' כל עיקר דמחלוקת בית שמאי ובית הלל היא דקיימא לן דבית שמאי במקום בית הלל אינה משנה

4והאי דשלח גידול בר מנשה לרבא לא מסייעא להו דלא שלח ליה מהו למכור בנכסי אביו אלא מהו למכור בנכסיו הוא דשלח ליה דהכי אמרינן (דף קנה:) שלח ליה תינוקת בת י"ד שנה ויום אחד ויודעת בטיב משא ומתן מהו כלומר מהו שתשא ותתן בנכסים שלה שלח ליה אם יודעת בטיב משא ומתן מקחה מקח וממכרה ממכר ואמרינן עלה והא דרבא לאו בפירוש איתמר (שם) אלא מכללא איתמר דההוא פחות מבן עשרים דאזיל זבין ניכסיה דשמעת מינה דהאי דשלח ליה גידול בר מנשה לרבא לאו לזבוני בנכסי אביו שלח ליה אלא לזבוני בנכסי דידיה הוא דשלח ליה כגון דזבין ליה אפוטרופא דיליה כדהוה קטן נכסי ובעא איהו השתא לזבונינהו ואמר ליה אם יודעת בטיב משא ומתן מקחה מקח וממכרה ממכר ומדאמרינן אהא דשלח גידול בר מנשה דההוא פחות מבן עשרים דאזל זבין נכסיה ולא קאמרינן זבין בנכסי אבוה הוה להו תיובתא ולא הוה להו סייעתא

5ועוד דגרסינן בהדיא בפרק האומר התקבל גט זה לאשתי (גיטין דף סה.) אמר רבא שלש מדות בקטן צרור וזורקו אגוז ונוטלו זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים וכנגדו בקטנה מתגרשת בקדושי אביה. הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלי וכנגדו בקטנה מתקדשת למיאון. הגיעו לעונת הנדרים נדריהן נדר והקדשן הקדש וכנגדו בקטנה חולצת. ולמכור בנכסי אביו עד שיהא בן עשרים שנה והא רבא גופיה הוא דאמר הכא דתינוק בן שלש עשרה שנה ויום אחד שהביא שתי שערות ויודע בטיב משא ומתן מקחו מקח וממכרו ממכר והוא דאמר התם ולמכור בנכסי אביו עד שיהא בן עשרים ואי אמרת הא דשלח גידול בר מנשה לרבא למכור בנכסי אביו הוא אם כן קשיא דרבא אדרבא

6וכללא דמילתא דסברא פריכא הוא וליכא למיסמך עליה אבל סברא קמא דכתבינן סברא תריצא היא ועליה סמכינן וכותיה עבדינן דלית ליה לינוקא לזבוני בנכסי דאבוה אלא עד דהוי בר עשרין שנין והוא דאייתי שתי שערות ואי הוי בר עשרין ולא אייתי שתי שערות אכתי קטן הוא כדתנן (יבמות דף צו:) אחד בן תשע שנים ויום אחד ואחד בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות ובדקינן ליה עד רוב שנותיו ואי נולדו בו סימני סריס כדהוי בר עשרים אע"ג דלא אייתי שתי שערות גדול הוא והוי זביניה זביני דתנן (נדה דף מז:) בן כ' שנה שלא הביא שתי שערות יביא ראיה שהוא בן עשרים והוא הסריס לא חולץ ולא מיבם ואיתמר עלה אמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב והוא שנולדו בו סימני סריס ואמר רבא דיקא נמי דקתני והוא הסריס שמע מינה ואמרינן (שם) וכי לא נולדו בו סימני סריס עד כמה תאני רבי חייא עד רוב שנותיו כי אתי לקמיה דרבי חייא אי כחוש הוה אמר להו זילו אבריוה ואי בריא הוה אמר להו זילו אכחשוה דהני סימנין זימנין דנתרי מחמת כחישותא וזימנין דנתרי מחמת בריותא (מכילתין דף קנה:)

7איבעיא להו תוך זמן כלפני זמן או כלאחר זמן רבא אמר רב נחמן תוך זמן כלפני זמן רבה בר רב שילא אמר רב נחמן תוך זמן כלאחר זמן שלח ליה גידול בר מנשה לרבא ילמדנו רבינו תינוקת בת י"ד שנה ויודעת בטיב משא