רי"ף בבא בתרא פג.

1הלכתא הכין בפרק האשה נקנית (דף יג:) דאמר רב פפא הלכתא מלוה על פה גובה מן היורשין שעבודא דאורייתא ואינו גובה מן הלקוחות דלית ליה קלא והא דקא פסק רב פפא הכא (דף קעו.) ואמר דהלכתא מלוה על פה גובה מן היורשין ואינו גובה מן הלקוחות גובה מן היורשין שלא תנעול דלת בפני לוין ואינו גובה מן הלקוחות דלית ליה קלא לאו דפליגא דידיה אדידיה אלא הא קא משמע לן דהיינו טעמא דאוקמוה רבנן אדאורייתא וגובה מן היורשין שלא תנעול דלת בפני לוין:

2הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין:

3בעא מיניה * בגמ' וברא"ש איתא רבה בר נתן (ג"א) רבא בר נתן מרבי יוחנן הוחזק כתב ידו בב"ד מאי א"ל אע"פ שהוחזק כתב ידו בב"ד אינו גובה אלא מנכסים בני חורין פירוש מאי טעמא דכמלוה בעדים על פה דמי אי קא מודו ליה דלא פרע ליה גובה מנכסים בני חורין ואי קא טעין דפרע מישתבע שבועת היסת ומיפטר ואי קא כפר ואמר לא יזיפנא מיניה מידי והאי לאו כתבא דידי הוא אי הוחזק כתב ידו בב"ד אי נמי איכא סהדי דכתב ידיה הוא הוחזק כפרן ומשלם דקי"ל * לעיל דף ו. וכ"מ כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי:

4ערב שהוא יוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין:

5זימנין אמר רב קודם חיתום שטרות גובה מנכסים משועבדים לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין וזימנין אמר רב אפילו קודם חיתום שטרות אינו גובה אלא מנכסים בני חורין ולא קשיא הא דכתב ביה פלוני ערב דלא שייך ערב בשטרא והא דכתב ביה ופלוני ערב דשייך ערב בשטרא וכן א"ר יוחנן:

6מעשה בא לפני רבי ישמעאל וכו': אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן אע"פ שקילס רבי ישמעאל את בן ננס הלכה כרבי ישמעאל אמר רב יהודה אמר שמואל חנוק וקנו מידו מישתעבד מכלל דערב דעלמא לא בעי קנין ופליגא דר"נ דאמר ר"נ (דף קעו:) ערב דב"ד הוא דלא בעי קנין אבל ערב דעלמא בעי קנין והלכתא ערב דשעת מתן מעות הוא דלא בעי קנין ערב דלאחר מתן מעות בעי קנין וערב דבית דין לא בעי קנין בההיא הנאה דקא מהימנין ליה גמר ומשעבד נפשיה והנך כולהו בעו קנין:

7סליקא לה פרק גט פשוט וסליקא לה מסכת בבא בתרא