רי"ף בבא קמא כג:

1אימא לעולם קסבר האי פלגא היזקא עבד והאי פלגא היזקא עבד ודקא קשיא לך בעל הבור משלם פלגא ובעל השור משלם ריבעא ואידך ריבעא ניפסוד משום דאמר ליה בעל השור לבעל הבור אנא תוראי בבירך אשכחתיה את קטלתיה מאי דאית לי לאשתלומי מהאיך משתלימנא ושארא משתלימנא מינך:

2אמר רבא הניח אבן על פי הבור ובא השור ונתקל בה ונפל לבור באנו למחלוקת רבי נתן ורבנן ומסתברא דהלכתא כרבי נתן דקיימא מתני' כוותיה:

3(דף נג:) נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו וכו' מ"ט דאמר קרא (שמות כ״א:ל״ג) ונפל שמה שור או חמור שור ולא אדם חמור ולא כלים:

4(דף נד.) נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן חייב מאי שור חרש שוטה וקטן (דף נד:) אמר רבא שור שהוא חרש שור שהוא שוטה שור שהוא קטן אבל שור שהוא פקח פטור מ"ט דאמר ליה איבעי לך עיוני ומיזל תניא נמי הכי נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן וסומא ומהלך בלילה חייב פקח ביום פטור:

5סליקו להו שור שנגח את הפרה

6(דף נה:) הכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה פטור לא נעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה חייב.

7נפרצה בלילה או שפרצוה ליסטין ויצאה והזיקה פטור הוציאוה ליסטין הליסטין חייבין:

8גמ' תנו רבנן איזה הוא כראוי ואיזה הוא שלא כראוי דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה זה הוא כראוי דלת שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה זה הוא שלא כראוי:

9א"ר אלעזר ואמרי לה במתניתא תניא ארבעה דברים התורה מיעטה בשמירתם ואלו הן בור ואש ושן ורגל בור דכתיב (שמות כא) ולא יכסנו הא כסהו פטור אש דכתיב (שמות כב) שלם ישלם המבעיר את הבערה עד דעביד כעין מבעיר שן דכתיב (שמות כב) ובער עד דעביד כעין ובער רגל דכתיב (שמות כב) ושלח עד דעביד כעין ושלח:

10תניא ד' דברים אמר ר' יהושע כל העושה אותן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואלו הן הפורץ