רי"ף בבא קמא כד:

1שנהנית ואפי' נחבטה על גבי ירקות או על גבי פירות והוזקו משלם מה שנהנית וכל שכן אם אכלה:

2היכי נפלה רב כהנא אמר (דף נח.) שהוחלקה במי רגליה * בגמ' איתא רבא ורב אמר כגון שדחפוה חברותיה מאן דאמר כגון שדחפוה חברותיה כ"ש שהוחלקה במי רגליה ומ"ד כגון שהוחלקה במי רגליה אבל דחפוה חברותיה פשיעה היא ומשלמת מה שהזיקה דא"ל איבעי לך לאעבורי חדא חדא והכי הלכתא:

3אמר רב כהנא לא שנו אלא באותה ערוגה אבל מערוגה לערוגה משלמת מה שהזיקה ור' יוחנן אמר אפי' מערוגה לערוגה ואפילו כל היום כולו עד שתצא ותחזור אמר רב פפא לא תימא עד שתצא לדעת ותחזור לדעת אלא כיון שיצאת לדעת אף על פי שחזרה שלא לדעת משלמת מה שהזיקה מאי טעמא כיון דאליפא להתם כל אימת דמשתמטא להתם רהטא וכן הלכתא:

4(דף נז:) נפלה לגינה ונהני' משלמת מה שנהנית:

5אמר רב בנחבטה אבל אכלה אפילו מה שנהנית נמי אינה משלמת נימא רב לטעמיה דאמר רב היה לה שלא תאכל אמרי היכא דאיתזקה היא דמצי אמר היה לה שלא תאכל אבל לאזוקי היא אחרינא דמיפטרת לשלומי מי אמר רב אלא (דף נח.) לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא היכא דאכלה דמשלמת מה שנהנית אבל נחבטה ליהוי כמבריח ארי מנכסי חבירו ומה שנהנית נמי לא משלמת קמ"ל ואימא ה"נ מבריח ארי מנכסי חבירו מדעתו האי שלא מדעתו הוא א"נ מבריח ארי מנכסי חבירו הוא דלא פסיד האי פסיד ע"כ:

6כיצד משלם מה שהזיקה שמין בית סאה וכו':

7(דף נח:) היכי שיימינן א"ר יוסי בר חנינא סאה בששים סאה חזקיה אמר קלח בששים קלחים רבי ינאי אמר תרקב בששים תרקבים וסוגיין כחזקיה דאמר קלח בששים קלחים כלומר אפילו לא אכלה אלא קלח אחד שמין אותו בששים קלחים וכן כל דבר שהיא אוכלת שמין אותו בששים כמותו בין מעט בין הרבה:

8ת"ר אין שמין קב בפני עצמה מפני שמשביח ולא בית כור כפני עצמו מפני שפוגם מאי קאמר אמר רב הונא בר מנוח הכי קאמר אין שמין קב בפני עצמו מפני שמשביח ניזק ולא קב בבית כור מפני שפוגם ניזק אלא בששים כחזקיה:

9ההוא גברא דקץ