רי"ף בבא קמא כו:

1אמר אי מן הדא לית את שמע כלום דאית בר נש דלא מפרסמא נפשיה יתיהבון לבני אריסיה א"ל מריה דפקדונא כבר יהבית פלגא א"ל מה שנתת על פי בית דין נתתה ומה שאתה נותן ע"פ ב"ד אתה נותן מהו דיימרון בנוי דאריסיה לבנוי דבר זיזא הבו לן מה דנסבתון יכלין למימר להו מה שנעשה ע"פ ב"ד נעשה מהו דיימרון דקיקיא לרברביא נחלוק עמכון יכלין למימר להו מציאה מצאנו א"ר יצחק לית דין דקיקיא לרברביא אלא כמי שניתן לו מתנה:

2אמר ליה רב * בגמ' איתא אדא אחא בריה דרב אויא לרב אשי מה בין גזלן לחמסן א"ל חמסן יהיב דמי גזלן לא יהיב דמי א"ל יהיב דמי חמסן קרי ליה והאמר רב הונא תלוייה וזבין זביניה זביני הא דאמר רוצה אני הא דלא אמר רוצה אני:

3סליקו להו פרק הכונס

4(דף סב:)

5מרובה מדת תשלומי כפל ממדת תשלומי ארבעה וחמשה שמדת תשלומי כפל נוהגת בין בדבר שיש בו רוח חיים בין בדבר שאין בו רוח חיים ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד שנאמר (שמות כ״ב:ט׳) כי יגנוב איש שור או שה וגו':

6אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל ולא הטובח והמוכר אחר הגנב משלם תשלומי ארבעה וחמשה:

7גמ' אמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ד' וה' (דף סג:) והוא דנשבע ואחר כך באו עדים אבל בלא שבועה אינו משלם אלא קרן.

8וגנב עצמו משלם תשלומי כפל אפילו בלא שבועה טבח ומכר משלם תשלומי ד' וה':

9(דף סה.) אמר רב קרן כעין שגנב תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' בשעת העמדה בדין ולא שגנב כחושה והשמינה דהא תניא כחושה והשמינה משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כעין שגנב משום דאמר ליה אנא מפטימנא ואת שקלת ואי גנב שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כעין