רי"ף בבא קמא כח:

1אביי אמר למפרע הוא נפסל ורבא אמר מכאן ולהבא הוא נפסל אביי אמר למפרע הוא נפסל מעידנא דאסהיד הוה ליה רשע והתורה אמרה (שמות כג) אל תשת רשע עד פירוש למפרע מעידנא דאסהיד בבית דין

2ואיכא מאן דפריש מזמן שטרא וליתיה להאי פירושא משום דלא הוי זומם אלא עד שיוזם בעצמו כדתנן * מכות דף ה. ושם איתא במשנה עד שיזימו את עצמן אין העדים נעשין זוממין עד שיזומו בעצמן כגון דאשתכחא חתימות ידייהו בשטרא דזמניה כתוב בעשרה בניסן שנת כך וכך במקום פלוני ואתו סהדי ואסהידו דההוא יומא הוו סהדי באתרא רחיקא דלא אפשר לממטי מיניה להך אתרא דאיכתיב ביה ההוא שטרא בחד יומא כגון האי הוא דהוי זומם ואי לא כי האי גוונא לא הוי זומם וכיון דהכין היא מילתא ליכא למימר מזמניה דשטרא דהא ההיא סהדותא [אפשר] לא הות בההוא יומא כלל ואפשר דההוא יומא דאסהידו בבי דינא ביה ביומא קא חתמי בההוא שטרא וא"כ היכי מפסדינן להני שטרי דאינשי דאיכתיבו מקמי הכי מספיקא

3הילכך ליכא למימר דמיפסלא סהדותייהו אלא [על] עידנא דקא מסהדי ביה בבי דינא כגון דאסהידו בבי דינא בעשרה באייר ואיתזימו בעשר' בסיון אביי אמר למפרע הוא נפסל ומעידנא דאסהידו בבי דינא דהוא בעשרה באייר הוה ליה רשע וכל סהדותא דאסהידו בבי דינא מעשרה באייר ואילך לא הויא עדות ורבא סבר מכאן ולהבא הוא נפסל דהוא עידנא דאיתברר לן דזומם הוא והלכתא כאביי והכי אשכחן בירושלמי * פרק זה הל"ג ע"ש כגון האי פירוש דפרשינן דגרסינן התם היו עומדין ומעידין עליו בעשרה בניסן שגנב שור באחד בניסן וטבח ומכר בעשרה בניסן והוזמו בט"ו בניסן כל עדות שהעידו מעשרה בניסן עד חמשה עשר בניסן למפרע הרי אלו פסולות.

4אבל ודאי איכא סהדי דידעי הי ניהו יומא דקא חתמי ביה בההוא שטרא פסלינן להו מההוא יומא א"נ לא ידעי הי ניהו יומא דקא חתמי ביה אבל חזיוה לההוא שטרא דמיחתים קמי דאסהידו עליה בב"ד בכמה יומי פסלינן להו מההוא יומא דקא אמרי סהדי חזינוהו להאי שטרא בידא דמריה ביום פלוני דמיחתים וקאי דקי"ל (כתובות דף יח:) עדים החתומין על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין הלכך מעידנא דקא חתמי בשטרא הוו להו רשעים והתורה אמרה (שמות כב) אל תשת רשע עד ודמיא לעדי רבית דמעידנא דקא חתמי בשטרא דרבית קא עבדי על (שמות כב) לא תשימון [עליו] נשך

5ברם צריך את למידע דלא קיימי הזמה אסהדי דשטרא אלא עד דאמרי בב"ד בעידן סהדותיהו שטרא דנא בזמניה כתבנוהו ולא איחרנוהו וכתבנוהו ואי לא קא מסהדי הכי לא קמה עלייהו הזמה והוו אינהו כשרין ושטרא כשר דת"ר (סנהדרין לב.) שטר שזמנו כתוב בא' בניסן בשמיטה ובאו עדים ואמרו היאך אתם מעידים על השטר הזה והלא באותו היום עמנו הייתם במקום פלוני השטר כשר והעדים כשרין חיישינן שמא איחרו וכתבוהו וכל הני מילי לתרוצי פירוש דרבותא קא כתבי להו אבל מתני' ומתניתא לא איירו בעדים זוממין אלא בעדות על פה אבל בעדות בשטר לא אשכחי' להו ראיה דאיירו ביה כלל דמילתא דחיקא היא כדפרשינן הלא תראה שלא פירשוה בירושלמי אלא בעדות על פה:

6מתני' (דף עד:) גנב על פי שנים וטבח ומכר ע"פ עד אחד או על פי עצמו משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה:

7גנב וטבח בשבת גנב וטבח לעכו"ם גנב משל אביו ומת אביו ואח"כ טבח ומכר גנב והקדיש ואח"כ טבח משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה ר' שמעון אומר קדשים שהוא חייב באחריותן חייב ושאינו חייב באחריותן פטור:

8גמ' (דף עה.) איתמר מודה בקנס ואחר כך באו עדים רב אמר פטור ושמואל אמר חייב אמר רב המנונא מסתברא מלתיה דרב באומר גנבתי ובאו עדים שגנב שהרי חייב עצמו בקרן אבל אמר לא גנבתי ובאו עדים שגנב וחזר ואמר טבחתי ומכרתי ובאו עדים שטבח ומכר חייב שהרי פטר עצמו מכלום