רי"ף בבא קמא לח.

1(שמות כב) כי הוא זה ופליגא דרבי חייא בר יוסף דא"ר חייא בר יוסף (דף כז.) עירוב פרשיות כתוב כאן וכי כתיב כי הוא זה אמלוה הוא דכתיב מ"ש גבי מלוה כדרבה דאמר רבה מפני מה אמרה תורה מודה במקצת טענה ישבע חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו ובכולהו בעי דלודי ליה והא דלא אודי ליה אשתמוטי קא אישתמיט גבי מלוה הוא דאינו מעיז אבל גבי פקדון מעיז וקי"ל כר' חייא בר יוסף ושמעינן מינה דלית הלכתא כרמי בר חמא דאמר ארבעה שומרין (דף קז:) צריכין כפירה במקצת והודאה במקצת:

2(דף קח:) נגנבה באונס והוכר הגנב אמר אביי אם שומר חנם הוא רצה עושה עמו דין רצה נשבע ואם שומר שכר הוא עושה עמו דין ואינו נשבע.

3ורבא אמר אחד זה ואחד זה עושה עמו דין ואינו נשבע:

4ואם קדם ונשבע ואח"כ הוכר הגנב אם שומר חנם הוא רצה עומד בשבועתו רצה עושה עמו דין ואם שומר שכר הוא עושה עמו דין וכן הלכתא:

5סליקו להו פרק הגוזל עצים

6(דף קיא:) הגוזל ומאכיל את בניו והמניח לפניהם פטורין מלשלם.

7ואם היה דבר שיש לו אחריות נכסים חייב לשלם.

8(דף קיג.) אין פורטין לא מתיבת המוכסים ולא מכיס של גבאין ואין נוטלין מהן צדקה.

9אבל נוטל הוא מתוך ביתו או מן השוק:

10(דף קיד.) נטלו המוכסין חמורו ונתנו לו חמור אחד נטלו לסטין כסותו ונתנו לו כסות אחרת הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתייאשין מהן.

11המציל מיד הגייס ומן הנהר ומן הלסטים אם נתייאשו הבעלים הרי אלו שלו :

12(לעיל דף קח:) הגוזל את אביו ונשבע לו ומת הרי זה משלם קרן וחומש לבניו או לאחיו.

13אם אינו רוצה או שאין לו לוה ובעלי החוב באין ונפרעין ממנו:

14האומר לבנו קונם שאת נהנה לי אם יירשני בחיי ובמותי אם מת לא יירשנו ויתן לבניו או לאחיו:

15אם אינו רוצה או שאין לו לוה ובעלי החוב באין ונפרעין ממנו:

16(לעיל דף קי.) הגוזל את הגר ונשבע לו ומת הרי זה משלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח שנאמר (ויקרא כה) ואם אין לאיש גואל וגו':

17גמ' (דף קיא:)) אמר רב חסדא גזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה רצה מזה גובה מאי טעמא כיון דלא אייאוש בעלים ברשותייהו קיימי:

18והא דתנן הגוזל ומאכיל