רי"ף בבא קמא לט.

1כדאוקימנא בפ' איזה הוא נשך (דף סב.):

2(ד' קיב:) אמר רבא הניח להן אביהן פרה שאולה משתמשין בה כל ימי שאלתה מתה אין חייבין באונסיה כסבורין הן של אביהן היא טבחוה ואכלוה משלמין דמי בשר בזול וכו' כדכתבנוה בכתובות בפרק אלו נערות ת"ר (ויקרא ה׳:כ״ג) והשיב את הגזלה מה ת"ל אשר גזל יחזיר כעין שגזל ומכאן אמרו הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם והמניח לפניהן בין גדולים בין קטנים חייבין משום סומכוס אמרו גדולים חייבין קטנים פטורים:

3בר חמוה דרבי ירמיה טרק גלי באפי דרבי ירמיה אתא לקמיה דרבי אבא אמר ליה שלו הוא תובע א"ל והא מייתינא סהדי דאחזקי בה בחיי אבוה אמר ליה וכי מקבלין עדים (דף קיב:) שלא בפני בעל דין א"ל והתניא בין גדולים בין קטנים חייבין אמר ליה הרי מחלוקתך בצדך משום סומכוס אמרו גדולים חייבין קטנים פטורים אמר איכפל עלמא וקאי כסומכוס לאפקועי לדידי איגלגל מלתא ומטא לקמיה דרבי אבהו אמר ליה לא שמיע לכו הא דאמר רב חמא בר יוסף א"ר אושעיא תינוק שתקף בעבדיו וירד לתוך שדה חבירו ואמר שלי היא אין אומרים נמתין לו עד שיגדיל אלא מוציאין אותה מידו ולכשיגדיל אם יש לו עדים יביא ראיה ונראה מי דמי התם הוא דלא קיימא בחזקה דאבוה אבל הכא דקיימא בחזקה דאבוה לא:

4אמר רבי אסי אמר רבי שבתי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין תהי בה רבי יוחנן וכי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין קיבלה מיניה רבי יוסי בר חנינא כגון שהיה הוא חולה או עדיו חולים או שהיו