רי"ף בבא קמא מ:

1אסורה אמר שמואל וטעותו מותרת כי הא דשמואל זבן לקנא דדהבא בכלל דפליזא מן ההוא כותי בארבע זוזי ואבלע ליה זוזי יתירא:

2רב כהנא זבן מאה ועשרין חביתא דחמרא בכלל מאה מההוא כותי אמר ליה חזי דעלך קא סמיכנא:

3רב אשי הוה שפיל ואזיל [באורחא] חזא הנהו שבשי דגופנא דתלו לבר מן פרדיסא ותלו בהו קיטופי א"ל לשמעיה פוק חזי אי דישראל הוא לא תייתי ואי דכותי הוא אייתי שמעיה ההוא כותי אתא אמר ליה דכותי שרי א"ל הכי קאמינא ליה אי דכותי הוא אייתי דשקיל דמי ואי דישראל הוא לא תייתי דלא שקיל דמי:

4גופא אמר שמואל דינא דמלכותא דינא אמר רבא תדע דקטלי דיקלי ועברי גישרי ועברינן עלייהו :

5אמר רב האי מאן דמשתכח בבי דרי פרע מנתא דמלכא וה"מ בשותפי אבל באריסא לא דאמר רב בר מתא אבר מתא מיעבט וה"מ בבול ארעא פי' יבול הארץ ובגיזתא דשתא אבל חליף ליה שתא כיון דמפייס מלכא לא:

6מכריז רבא ואיתימא רב הונא דסלקין לעילא ודנחתין לתתא האי בר ישראל דידע סהדותא לכותי אישראל חבריה ואזיל מסהיד ליה בכותי היו משמתינן ליה מ"ט כיון דכותים מפקי ממונא אחד סהדא היו משמתינן ליה והני מילי (דף קיד.) במגיסתא אבל בי דואר אינהו נמי חד סהדא למומתא שרו ליה אמר רב אשי האי בר ישראל דזבין ליה ארעא לעובד כוכבים אמיצרא דישראל חבריה היו משמתינן ליה מאי טעמא משום דאמר ליה